אבלים: המשפחה וקיבוץ דגניה ב'.
ההלוויה תתקיים בחוג המשפחה, ביום ב' ה- 02.11.20, בשעה 16.00, בית עלמין קיבוץ דגניה ב'.
המנוח היה חבר קיבוץ דגניה ב', בנם של רחל וקדיש לוז.
אבלים: המשפחה וקיבוץ דגניה ב'.
ההלוויה תתקיים בחוג המשפחה, ביום ב' ה- 02.11.20, בשעה 16.00, בית עלמין קיבוץ דגניה ב'.
המנוח היה חבר קיבוץ דגניה ב', בנם של רחל וקדיש לוז.
כדי לספק את חוויות המשתמש הטובות ביותר, אנו משתמשים בטכנולוגיות כמו קובצי Cookie כדי לאחסן ו/או לגשת למידע על המכשיר. הסכמה לטכנולוגיות אלו תאפשר לנו לעבד נתונים כגון התנהגות גלישה או מזהים ייחודיים באתר זה. אי הסכמה או ביטול הסכמה עלולים להשפיע לרעה על תכונות ופונקציות מסוימות.
3 תגובות
בס"ד
אבד חסיד מן הארץ!
פרופ' צבי לוז ז"ל לא הסתגר במגדל השן של הסופר והחוקר, אלא נהג ככל האדם והיה מעורב בחברה אם בקיבוצו, אם בכל מקום ששהה בו. הוא עשה מעשי חסד רבים וסייע לסטודנטים שלו להשיג מלגות כדי לקדם את לימודיהם. מעולם לא התפאר בהשגיו הרבים ונהג בצניעות ובענווה כלפי כל אדם קטן וגדול.
אני מרגישה כלפיו חוב גדול של הכרת הטוב על עזרתו לנו ובעיקר הוא היה אדם ונהג כבן אדם – מענטש בלשון החסידות. חבל על דאבדין דלא משתכחין.
תנחומינו לכל משפחתו המפוארת שהייתה מקור חיותו.
אביבה יקרה
תודה על דבריך החמים
אבינו היה מזכיר את מחקרייך בביתנו.
ואת הקשר שנרקם בינכם במהלך השנים.
תודה
בדם כל צאצאיו של צבי לוז
תמי לוז גרבר
הייתי בקשר עם פרופ' צבי לוז ז"ל במשך עשרות שנים, בעקבות הספר שכתב על סבי, המשורר ר' יוסף צבי רימון ז"ל. הוא היה תמיד מלא באנרגיות, בעוצמה ספרותית וברצון לחקור בצורה עמוקה ורצינית. הוא סיפר לי על ילדותו בדגניה. הוא סיפר כיצד הגיע המשורר יוסף צבי רימון לדגניה, ואביו, קדיש לוז, אמר לו: "הסתכל במשורר הזה – זהו משורר גדול". "מאז", אמר לי פרופ' צבי לוז "דבקה נפשי ברימון. אני אוהב אותו, מלמד אותו וכותב עליו".
גם לאחרונה הוא התקשר אלי מספר פעמים. טרח לומר לי שהוא זקן ושהזיכרון כבר איננו באותה רמה כבעבר, אבל תמיד היה מלא באנרגיות ובחכמה. בזמן האחרון הוא התקשר ואמר לי "הוצאתי חוברת חדשה וכתבתי מאמר על סבך המשורר. יש משוררים שהם משוררי תקופה, אבל יוסף צבי רימון הוא משורר תמידי, הוא שר אל הנשמה". התפעלתי מהכוחות, מהחדות ומהיכולת בגיל כזה לפעול ואף להתקשר אלי לשיחה זו.
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים,
יוסף צבי רימון