סא"ל מיה דרפל ז"ל

צוות ארגון גמלאי צה"ל (ע.ר.) אבל ומנחם את המשפחה על מות יקירתם.
המנוחה שירתה בחיל השלישות והתגוררה בראשון לציון.

2 תגובות

  1. היכרתי את מיה בהיותי חיילת בקריה כשהיא היתה רס"רית. זה היה בשנת 1965. הערצתי ופחדתי ממנה באותה מידה באותו זמן.
    כעבור כשנתיים פגשתי אותה בנסיבות שונות לחלוטין בשכונת נוה יהושע ברמת גן. נפגשנו ברחוב, שתינו היינו בסוף הריוננו הראשון. התחלנו לדבר ומאז הפכנו לידידות. כל יום נפגשנו והעברנו את חוויות ההריון, אחכ את הלידות הסמוכות. שררה בינינו אווירה נהדרת של שותפות וחברות.
    את בתי ילדתי ב-28.6.66 ומיה ילדה מספר ימים אח"כ.
    המשכנו להיפגש עם בנותינו התינוקות ואחרי מספר שבועות מיה החלה לחוש שבתה לא מגיבה לצלילים, היתה משווה בין תגובתה של בתי כשהיא עושה לה אצבע צרידה ליד האוזן לעומת בתה שלא הגיבה. אני זוכרת את השוק שהייתי בו ויחד עם זאת את ההערצה שלי למיה, גם על עירנותה המהירה וגם על דך טיפולה בעניין. מיד התחילה לפנות לגורמים המתאימים וקיבלה את המציאות כפי שהיא ומיד פעלה כדי להתמודד עם הבעיה.
    מאז, לצערי, לא פגשתי את מיה יותר אך חשבתי עליה רבות. אשה מיוחדת ומופלאה
    עם נחישות אדירה.
    מאד הצטערתי לקרוא בעיתון על מותה.
    אם יד לכם דקותיים, אשמח לשמוע איך נפטרה.
    משתתפת בצערכם העמוק

  2. הייתי חיילת שלה במפ"ע
    מ-1987 עד 1989.
    היתה אשה חכמה ומצחיקה. אשה שהגיעה לדרגת סגן אלוף בעולם גברי קשוח לגמרי.
    כחיילות צעירות הסתכלנו עליה בהערצה. מאמינה שפתחה את הדלת להרבה נשים צעירות.
    יהי זכרה ברוך!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *