בס"ד,
לזכרו של אהרון ברט ז"ל
מאת: ישראל זיסק
לפני חודשים מספר, בחודש אדר, מלאו שישים שנה לבית הכנסת "בית אהרן" של קיבוץ סעד.
על קיר בית הכנסת מוצב שלט ישן ובו נכתב:
"בית כנסת "בית אהרן".
הוקם על ידי ידידיו ומוקירי זכרו
של האיש, מורם מעם
ר' אהרן ברט
ב"ר יעקב ז"ל.
נכדו של עזריאל הילדסהיימר זצ"ל.
נולד ביום ה' ניסן תר"ן,
נפטר ביום ג' סיון תשי"ז.
בית כנסת זה נחנך ביום ד' אדר תשכ"ג".

לפני הקמת בית הכנסת, התפללו בבית הכנסת הישן אשר שכן ב"צריף השוודי"
(באזור "בית שיקמה" של היום).

בית הכנסת נקרא על שמו של ד"ר אהרון ברט ז"ל.
להלן ציוני דרך בחייו:
נולד בברלין שבגרמניה, בתאריך: ה' ניסן תר"ן (1890) לאביו פרופ' יעקב ברט שהיה מגדולי המזרחנים בדורו. הוא קיבל חינוך דתי אורתודוקסי ולאמו מרת רוזה, בת הרב עזריאל הילדסהיימר, שפעל רבות למען ישוב ארץ-ישראל עוד לפני פעולת אגודת "חובבי ציון".
קיבל חינוך דתי אורתודוקסי בבית-הספר של "עדת ישראל" ובגימנסיה בברלין.
בהמשך למד כלכלה ומשפטים באוניברסיטאות ברלין והוסמך לד"ר למשפטים.
בשנות העשרים החל לעסוק בפעילות ציונית. הוא נבחר לתפקיד ראש "המזרחי" בגרמניה ולחבר הנהלת "קרן היסוד" בשנת תרפ"א(1921), נבחר על ידי הקונגרס הציוני העולמי ה- 12 לעורך דין של הקונגרס ובתוקף תפקידו גיבש את שיטת המשפט של המוסדות הציוניים.
בשנת תרצ"ג (1933) עלה ד"ר ברט לארץ ישראל ובתרצ"ח (1938) נתמנה כחבר בהנהלת בנק אנגלו-פלשתינה. בתקופת מלחמת העולם השנייה עמד בראש מגבית ההתגייסות וההצלה. משנת תש"ז (1947) ועד לפטירתו בשנת תשי"ז (1957) היה מנכ"ל בנק אפ"ק שהפך במהלך התקופה לבנק לאומי לישראל. ד"ר ברט היה אחד משני החותמים על שטרי הכסף הראשונים של מדינת ישראל.
היה מעומד לתפקיד נשיא המדינה, אך סרב.
חיבר ספרים במחשבת ישראל,
היה נשוי לפאולה
ונולדו להם שלושה ילדים:
תמר,
יעקב(קצין בכיר בצה"ל)
ויהודה אחרון חביב זכרם לברכה.
עמוס ברט הנכד, מספר על זכרונותיו מסבא:
"בשל המרחק הגיאוגרפי מסעד לתל אביב ובשל עיסוקיו הרבים ופטירתו כאשר אנחנו
עדין קטנים(12-13), לא זכינו ליהנות ממנו הרבה.
היה לו הומור נפלא, ובפעמים הבודדות שנפגשנו, היה לבבי ומצחיק.
כקיבוצניקים, תמיד הופתענו מההערצה ויראת הכבוד שהייתה כלפיו.
פעם ביקרנו אותו בבנק, ולקחו אותנו למרתפים, שם אכסנו את הזהב
שהיה "הגב" של הכסף הישראלי באותם ימים בראשית שנות החמישים".

ימים ספורים לפני חג השבועות, בתאריך ג' בסיון תשי"ז (1957),
נדם ליבו של אהרן ברט והוא הלך לעולמו בגיל 67.

להלן מקבץ מההספדים שנאמרו לזכרו:
מברק שנשלח על ידי נשיא המדינה יצחק בן צבי:
"מזועזע למותו ללא עת של הד"ר אהרון ברט.
ממבחר עולי יהדות המערב וממנהיגיה, מנהל הבנק הלאומי.
קברניט פיננסי והוגה בערכי היהדות הנצחיים.
איש אמונה והחובה, רב המעשים ולוחם מלחמת עמו בזמן מצור.
השתתפותי העמוקה באסון בני המשפחה וכל בית ישראל יבכה את באבירה".
ראש הממשלה דוד בן גוריון שלח מכתב תנחומים לפאולה רעייתו,
אשר נשלח בתאריך: 2 ביוני 1957 ובו כתב:
"גברת פאולה ברט,
נזדעזעתי בעומק ליבי לשמע פטירתו של ד"ר ברט,
האיש הדגול, שכל מגע אתו רומם והרהיב.
זה זמן רב חרדתי לשלומו, אבל קוויתי שבכוחו
הרוחני העצום יתגבר על חולשתו הגופנית
והנה פגע בו יד הגורל והוא נלקח מאתנו בלא עת.
לעם היהודי ולמדינת ישראל אבד בן נאמן ומפואר
ואני מרכין ראשי ביגון ובאבל
ואין בפי תנחומים.
דוד בן גוריון".
הספד ראש הרבנים לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל:
"הלב הגדול והמוח הגדול, שהקיף חכמה ומדעים והיה מלא חכמה ודעת נדם לפתע. הוא ציין את אהבתו את התורה ויחד עם זה אהבתו את ישראל. הוא הישווה אותו ליוסף הצדיק הכלכלן הגדול, ליוסף הצדיק. הוא הביע את תקוותו שהדור הצעיר, שלמענו חיבר את ספריו בשאילות האמונה, ימשיכו בשיטת המחשבה שלו".
מליאת הכנסת בראשותו של היושב ראש יוסף שפרינצק חלקה גם כן כבוד.
"אהרן בארט ז"ל, הלך מאתנו פאר היישוב, מיחידי סגולה. שאין תמורתו. זכרו לא ימוש מעמנו".
אהרון ברט הובא למנוחת עולמים בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.
על מצבתו נכתב:
"אהרון ברט
בן ר' יעקב ברט.
נכד ר' עזריאל הילדסהיימר ז"ל.
נולד ה' ניסן תר"ן.
נפטר ג' סיון תשי"ז.
"וצדיק באמונתו יחיה".

פאולה ברט, אלמנתו של אהרון, הייתה אישיות בפני עצמה. ילידת תרנ"ד (1894).
מי שהייתה מייסדת המרכז הרפואי "רעות"
ויקירת העיר תל אביב לשנת תשל"ו(1976).
הלכה לעולמה בשנת תשמ"א(1981), בגיל 85.
"תהא נשמתם של אהרון ופאולה
צרורה בצרור החיים"
אמן.

הקשר המיוחד בין אהרון ברט לקיבוץ סעד:
להלן מכתב שכתבו יעקב דרורי וחיים אפשטיין
לנשיא המדינה יצחק בן צבי ז"ל,
בתאריך: ג' בטבת תשי"ח (26.12.1957):
"ד"ר ברט היה לא רק אב לאחד מחברנו הוותיקים,
אלא היה לנו מורה דרך רוחני, ולווה את צעדנו
מראשיתם בהצעה, הוראה ועזרה. הוא בילה אצלנו
שבתות וחגים ובחופשותיו, והתענין בכל שטחי חיינו
באופן פעיל . אמרנו בליבנו: נקים בית כנסת גדול
שיכיל את כל הציבור שלנו, בו יתפללו גם בנו ונכדיו,
ובו תשרור כפי שהייתה לרוחו של המנוח,
בבחינת "זה אילי ואנוהו"
(מתוך תיק ארכיון המדינה).

הדרך להקמת בית הכנסת והנצחת אהרון ברט ז"ל:
מרעיון למעשה.
כשנתיים לאחר פטירתו(תשי"ט-1959),
וארבע שנים לפני הקמת בית הכנסת,
פורסם בעיתון מעריב,
שקיבוץ סעד החליט להנציח את זכרו של
מנכ"ל בנק לאומי אהרון ברט ז"ל,
בהקמת בית כנסת על שמו בקיבוץ
בשם "בית אהרון".
הבניין יכיל, לפי התוכנית, אולם מרכזי
בן כארבע מאות מקומות ישיבה,
בית מדרש וספריה.
הקמתו תעלה כ-130 אלף לירות.

לאדריכל בית הכנסת נבחר שלמה מוהילבר,
נכדו של הרב שמואל מוהילבר זצ"ל,
מי שהיה ממייסדי חובבי ציון ומאבות הציונות הדתית.
שלמה נולד בשנת תרס"ט (1909)
ונפטר בתאריך כ"ג בתשרי תשנ"ב (1981).
בן 72 היה במותו.
היה נשוי לברוניה והורים ליורם ז"ל.
הובא למנוחת עולמים בבית העלמין
הר המנוחות בירושלים.
על מצבתו נכתב שהיה
"מחלוצי הארכיטקטורה
והאקוסטיקה בישראל".

חנוכת בית הכנסת:
להלן דיווח מתוך עיתון "הבוקר" 3 במרץ 1963.
"נחנך בית כנסת בקיבוץ סעד.
בהשתתפות הרבנים הראשיים לישראל דאז
הרב איסר יהודה אונטרמן והראשון לציון הרב יצחק ניסים זצ"ל,
השרים: שר הפנים משה חיים שפירא, שר הסעד ד"ר יוסף בורג
ושר הדתות זרח ורהפטיג. מבקר המדינה ד"ר יצחק נבנצל.
קהל רב של למעלה מחמש מאות איש נחנך ביום חמישי
בית הכנסת החדש על שם ד"ר אהרון ברט ז"ל.
לאחר דברי הברכה מפי רבים מהאורחים יצאו כל המשתתפים
בריקודי הקפות עם ספרי התורה בתוך בית הכנסת החדש.
גזבר הועדה להנצחת המנוח, מר יעקב דרורי, מסר שבניית
בית כנסת זה, הנמנה עם המפוארים בישובים החקלאים בארץ,
הושקעו 170 אלף לירות והוא מכיל 400 מקומות ישיבה".
כך נכתב בספר: "סעד אחר צעד", עמוד 71:
"כבר משעות הבוקר המוקדמות הורגשה תכונה בחזית הבניין.
נטיעות חפוזות, רמקולים ודגלים.
בשעות הצהרים כבר הופיעו האורחים הנכבדים,
שהתקבלו על ידי הילדים שדגלוני כחול-לבן בידיהם ושירה בפיהם.
צבא צלמים ועיתונאים עקב אחר הנאומים וקביעת המזוזות
על ידי הנכבדים והרבנים.
הקפות, קריאה בתורה ותפילה מלווה שירה בציבור באו לאחר מכן,
בחדר האוכל התכנסו לסעודת מצוה.
אין אנו נוהגים לשבח ולהלל, אך הפעם יש מקום להרים
על נס את מסירותו הבלתי נלאית של יעקב דרורי ז"ל,
בלעדיו יתכן ולא היה קם מפעל זה.
לשני ילדים שנולדו בשבוע זה הציעו לקרוא דרור ודרורה".

הרחבת בית הכנסת:
לפני חמישים שנה, בחודש תשרי של שנת תשל"ג (סתיו 1972), הורחב בית הכנסת.
בספר "סעד אחר צעד" נכתב:
"הרחבת בית הכנסת עומדת בפני סיומה.
נוספו מאה וחמישים מקומות לחברים
וכתשעים מקומות לחברות".

בית הכנסת כיום:
"זה הגדול קטן יהיה"
כך ברך שר הדתות ד"ר זרח ורהפטיג ביום חנוכת בית הכנסת
ובכך הביע תקוה שבית הכנסת יהיה בעתיד צפוף במתפללים,
ואכן כך היה ברוך השם.
לפני כשנתיים נפתח בית הכנסת לעדות המזרח והוא מתקיים ב"גן רימון" הישן.