כמכת ברק וכרעם ביום בהיר נפלה עלי הידיעה שאלישע נקטף בפתאומיות שכזו מעולמנו, כחודשיים בלבד לאחר פרישתו לגימלאות והוא בן 67 בלבד. פגשתי בו לראשונה ב 1976 כשהתחיל לעבוד בסניף בו עבדתי אני. אזכור אותו בתור בחור רציני וסקרן שתמיד שאף ללמוד ולדעת יותר עם חיוך וצחוק תמידיים הנסוכים על פניו. מטבע הדברים, כשעברתי ב 1981 לסניף אחר, הקשר בינינו הלך והתרופף אך מדי פעם כשהיינו נפגשים באירועים כאלו ואחרים, נהניתי להעלות עמו זיכרונות מהימים שעברו. תנחומיי הכנים למשפחתו.
יהי זכרו ברוך.
רפי יעקבסון.
