אפרים סלור ז"ל

המשפחה אבלה.
ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 17.04.16, בשעה 17.00, בית עלמין האזורי ברנר.
יושבים שבעה בבית המנוח, רחוב הזית 1, מושב בית אלעזרי.

6 תגובות

  1. תנחומים למשפחת סלור. בני חוה (סלור) וולפברג: ארנון, עלי, אבי שלום ומשפחותיהם.

  2. תנחומים למשפחת סלור. אנחנו המשפחה של יענק'לה זבלודובסקי מרמת השרון.
    דיתה ליבוביץ

  3. למשפחת סלור תנחומים. לא ידעתי על פטירתו של אפרים ומכאן האיחור בתנחומיי. אפרים, היה איש המעש החקלאי, מוכשר מאין כמוהו לחקלאות ולמדעי הרפואה. אפרים העמיד דורות של תלמידים, חקלאים ומתרפאים ונטע בהם תקווה ואמונה בעולם צמחי המרפא לצד הרפואה המערבית.

    אפרים היה אדם לוחם על דעותיו וניבא עשרות שנים את מחסור המים ועלויותיהם שיקצצו בעתיד החקלאות. כך גם בעובדה שאין דור המשך צעיר ישראלי שיעבוד עבודת כפיים בחקלאות.

    אפרים הטיף לאינטרודוקציה של מינים בוטאניים חדשים כי ידע שבלי חדשנות – אין קיום לטווח ארוח בחקלאות.

    בשנת 1978 היכרתי לראשונה את אפרים במטעי פפאיה במושב בית עובד. הייתי אז תלמיד שנה א' בפקולטה לחקלאות. ההרצאות הפרונטאליות שיעממו אותי. אז הסתובבתי בגן האיקלום הישן, במכון וולקני ובמטעים חדשים. מאז אפרים פגש בי פעמים רבות, טיילנו בישראל במטעים.הוא ואשתו התיידדו עם הוריי בני גילו. הוא צרף את ד"ר אמנון קדמן וראובן אוהד לחבורה. וכך מעת לעת הקרנתי שיקופיות והוא היה מגיב ומרצה והיה ערב פורה ופירותי במיפגשים.

    בשנת 1984 – הקמתי חוג לעצי פרי נדירים במסגרת הסתדרות הסטודנטים בפקולטה לחקלאות – הוא מייד הצטרף כמייסד ונתן הרצאות גם במסגרת זאת. כאשר התלבטתי היכן להמשיך ללמוד לתארים מתקדמים, אפרים דחק בי לא ללמוד בארה"ב היכן שכל החוקרים למדו והשתלמו, אלא הפוך – המליץ לנסוע למזרח הרחוק ולאוסטרליה להכיר חשיבה שונה ומינים בוטאניים שונים.

    שבוע שלם ישבתי אצל אפרים בלמוד הרכבות והשחזת סכין הרכבה. היתה לו סבלנות אין קץ לחזור ולהדגים את אופן החיתוכים ולהיזהר מחיתוך אצבעות.

    וכך משנת 1978 השנים עוברות עם בקורים הדדיים. כאשר הקמתי את המשק במושב בית חלקיה, אפריים תרם לי בחינם מאות עלי צבר לשתול סביבו. למעשה המשק שלי הינו בבואה קטנה ליישום חשיבתו ולמינים הבוטאניים החדשים שנטע במשקו.

    את סיפור האלווורה ליוויתי בשמיעה מאפרים וזה היה כיף לראות אדם שבודק מידע על צמח עם תכונות ומקים חלקת אלוורה ראשונה.

    אפרים סיפר לי על אביו הרופא ועל זיקתו לרפואה.

    אפרים גם היה לוחם ולו היו לו כלים משפטיים למלחמותיו – היה לו יותר קל. כי הרבה חוקרים קינאו בו, בפופולאריות שלו ובעשייתו בקרב החקלאים וניסו לבולמו. כאשר סיפרתי לו שאני לומד משפטים, אמר שזה נכון שאנשים שמפתחים דרך חדשה בחקלאותאו כיוון חדש חקלאי יצטיידו גם בנשק משפטי – בהנחה שאי אפשר להפגיז בתותחים.

    אפרים – אדם מקסים, אוהב חקלאות וחקלאים ותרם הרבה לחקלאות ישראל באישיותו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *