בצער רב אנו מודיעים על פטירתה אמנו היקרה
מרית טאוב ז"ל
לאחר מאבק של שנה במחלת הסרטן
היא הייתה בת 79 כמעט במותה
ההלוויה תתקיים ביום ב', 10.8.15, בשעה 17:30, בבית העלמין מושב בית זית
יושבים שבעה בין השעות 10:00 ל 14:00 ובין 16:00 ל 20:00, ברח' מעלה השיטה 95, מושב בית זית
גדי, הגר, נועה, נירה, אורן, תמרה, יונתן, אביתר ויובל.
אורה ארדון, עליזה אשד, לאה ואמנון בן זאב, אורה רון בנטוב, עליזה וחיים גורי, שרה וראובן גרונאו, אראלה הדר, אורה וגבי הרמן, אוריאל, יונתן ורותי הרמן, דודו ורמה זוטא, עליזה וראול טייטלבאום, גאולה ויצחק טישלר, אבי יערי, גבי כהן, חיה ואמנון סלע, רותי ויאיר עברון, פנינה ויהושע פורת, אביבה פלאי ויוחנן, עדינה פרויס, בריאן קני-פז וברוריה שישון ושולה שחר אבלים ומנחמים את גדי, הגר ונועה על פטירת יקירתם.
7 תגובות
For me a symbol of true and honest friendship. Her memory WILL be blessed and rememberred.
Henk
כמה מצער ! לא נפגשנו מזה זמן ולא הייתי מודע למחלתה. מאז שלימדה אותי ספרות בתיכון חדש בתל אביב ב 1959/60 , מורה נפלאה שכולנו הערכנו ואהבנו, עברו יותר מעשר שנים עד שנפגשנו שוב בירושלים, כאשר בת זוגי ואני עבדנו בקול ישראל יחד עם יצחק – ונפגשנו בארועים שונים. ומאז – בעיקר בעצרות והפגנות של השמאל ובארועי תרבות, פגישות מקריות שבהן היה לי תמיד כיף לשמוע שוב את קולה של מרית שהיה קול שפוי של ישראל הטובה והישנה, קול שיחסר מאוד למי שהכירה. אחת הפגישות המיוחדות, מקרית כמובן, היתה במסעדה מעל הכיכר המרכזית בעיר קורטונה ליד אגם טרסימנו בדרום טוסקנה, כמדומני ב 2006.. פגישה שהיתה האחרונה בין בת זוגי אז, ישראלה, למרית. חבל לי וכואב, מרית אחד מבני האדם שייפו את הארץ הזאת.
את מרית הכרתי בחוג 77 של מפלגת העבודה בירושלים את יצחק הכרתי קודם. הייתי חבר חדש בכנסת והתיידדתי אתה. היא סייעה בידי בכל מאבק פוליטי. היא היתה דעתנית והיה בה איזה ניצוץ של נון קונפורמיזם מקסים. אחרי מות יצחק קבענו בתלאביב אבל היא בטלה כיוון שחשה ברע. מותה הכה בי והזכיר ימים שהאמנו שיעלה בידו לעצור את הימין העולה שפניו היו שונות מאילו היום.מותה הסב לי צער גדול. תנחומים למשפחתה
למדתי בכתה אחת עם מרית בתיכון חדש בשנות החמישים של המאה שעברה ונהננו להתווכח על כל דבר ועניין.
מרית היתה בת שיח חריפה, מהירת לשון ומלאת ידע. חשבנו שנשנה את העולם….
תנחומיי למשפחה ולכל מכריה ומוקיריה.
גדי יקר,
אני וקהילת מציל"ה כולה הצטערנו צער רב לשמוע על פטירתה של אמך, מרית טאוב ז"ל. נראה שהמאבק במחלה החל זמן לא ארוך אחרי שאיבדתם את אביך, יצחק ז"ל, בינואר של השנה שעברה.
מצרים על האבדן הגדול, ומקווים שלא תדעו עוד צער.
למשפחת טאוב הנכבדה, שאיני מכיר.
לפתע פתאום עלו בי זכרונות ילדות על שכנים מן העבר ונזכרתי במרית. מרית ליפשיץ. בתה של גב' ליפשיץ, שאיני זוכר את שמה הפרטי, מרחוב הרימון 1 בשיכון הקצינים בתל אביב. שכנה וחברה נפלאה של הורי ובעיקר של אמי לאה קפלן ז"ל. גרנו ברחוב הרימון 2 מרית היתה מבוגרת ממני במספר שנים. לא זכיתי לפגוש אותה מאז. ובכל זאת אני זוכר אותה כצעירה דינמית, מקרינה אור ושמחה, שהתייחסה אלי בחיבה רבה. היא היתה מורה לספרות בתיכון חדש שבו הייתי תלמיד (לא למדתי אצלה). אני זוכר איך פעם שאלה ממני את האופניים כדי להגיע לבית הספר ואת ביקוריה התכופים אצל אמה. כשקראתי לפתע את מודעת האבל מפני שנתיים חשתי כאב וצער עמוק. אנא קבלו תנחומים מכל הלב.
קראתי ולא האמנתי שכך נגמר סיפורה המהמם של גב' טאוב , הרי כולנו היינו רוצים להכיר את יכולה לעשות דברים לא שגרתיים אך הגורל היה קשה מלנשוא..יהיה זכרה בוך…