רות קירש ז"ל

אבלים: אבנר, גדעון ויואב קירש ומשפחותיהם.
יושבים שבעה בבית המנוחה, בימים א'-ג' ה- 01-03.05.16, החל מהשעה 17.00.
המנוחה הייתה עיתונאית מוותיקי קול ישראל.

7 תגובות

  1. עבדתי עם רותי שנים טובות בקול ישראל. רותי היתה בת מעלות מיוחדות: במיוחד – קשובה למצוקות של הסובבים אותה. עשתה רבות כדי לסייע. הייתי לצידה חבר בועד העיתונאים ברדיו והיינו מקיימים מפגשים בביתה לדון בענייני השעה. רותי הציעה לי תמיד ״קפה עם קירש״. שהיה ערב וטעים במיוחד. נפגשנו מעט אחרי פרישתה, לעיתים במסענו לטייל עם הכלבים בקטמון הישנה. תמיד התפתחה שיחה עשירה ואוהדת על ענייני המקום והשעה וגם במפגשים קצרים אלה כל מפגש היה ארוע ראוי לציון.
    רותי – תחסרי לי.

  2. היו לנו הרבה שעות הקלטה יחד בתכניות עברית לעם שערכה. אישה ידענית, דעתנית, מקצוענית ומיוחדת. יהי זכרה ברוך.

  3. הרבה שנים עברו מאז שעשיתי קריינות לרות.
    זוכר אישה מעניינת ומרתקת, חריפת לשון ומאד אינטליגנטית. לקחתי איתי לחיים לא מעט מההארות שנגלו לי שם ואז.

    1. היום היה יום הזכרון לאמי שנפטרה לפני שנים רבות. לא יכולתי לעלות לקברה בקרית שאול ממספר סיבות וחשבתי עליה אתמול והיום. בשעות הבוקר בני התקשר וסיפר לי כי קרא בעתון שחברתי רותי קירש נפטרה.
      רותי ואני היינו חברות מגיל שמונה. נפגשנו בביה"ס אוולינה דה רוטשילד, כאשר שתינו היינו החדשות בכתה שכבר היתה מגובשת כשנה וחצי. היא היתה ילדה חכמה, מיוחדת, עצמאית בת לאב שהיה הוטרינר הראשי בבית המלוכה של היילי סלאסי. משפחתה התגוררה בזכרון משה בבית עם באר בחצר. אמה המנוחה היתה מרעיפה עלינו מכל טוב, ואביה שנפטר כשהיתה בצבא, היה תמיד פנוי לשוחח אתנו בהומור מיוחד. מאוד אהבתי לבקר בביתם . רותי ואני נותרנו חברות כל השנים.
      היא מעולם לא נישאה ולא ילדה ילדים. אחייניה, בניו של אחיה מיכאל קירש ז"ל, היו משפחתה האהובה.
      רותי, שהיתה עיתונאית, עבדה שנים ארוכות בקול ישראל, בתכנית קול ישראל לגולה. בשנים האחרונות הקשר ניתק. כשהתקשרתי אליה לא היתה תשובה מביתה.
      רותי יקירה על דיעותייך העצמאיות, על יכולות הבישול המדהימות שלך, על הלילות שישנתי בביתך ברחוב הפלמ"ח, על הכלבים שכה אהבת, תמיד היית חלק מחיי. תמיד תהיי אתי בכל אשר אלך. יש אהבות הצרובות בהיסטוריה משותפת, בזכרונות ובסודות שחלקנו אחת עם רעותה. .רותי חברתי, נוחי בשלום על משכבך. רןת רזניק-לסק

  4. רותי קירש הייתה מענטש אמיתי וחייה היו קשים: בזמן קצר איבדה אהובים רבים: את אמה, את אחיה, את בתה. אני חב לה הרבה: בשנת 1974 סיימתי קורס קריינים, אבל לא היה כל סיכוי שאקבל משרה ברדיו. דני כנר, מנהל "חטיבת הביצוע" דאז, הבהיר לי זאת באופן חד משמעי. ואז ניגשה אלי רותי קירש ושאלה "אתה רוצה לעשות תכניות בעברית קלה?" הסכמתי מיד ובמשך שלוש שנים עבדנו יחד. רותי לימדה אותי שאין נושאים משעממים (גם בחנות לממכר צעצועים וליד מכונת חריטה מצאה "אוצרות" ידע ועניין.) כמורתי הבתחום העריכה, נטעה בי גישה אנושית, אמפתית ולא-מתנשאת כלפי המרואיינים. לא לנגח מרואיין באנו או לביישו, אלא להציג את עולמו. בזה עשתה את העולם ליפה יותר, מבלי לגרוע מהעיתונאיות, הנושכת עפ"י הגדרה.

  5. הבוקר קלטתי כי לא הזכרתי את בתה "המאומצת" והאהובה של רותי קירש, אילה הרוש, שנפטרה ממחלה באמצע החיים. אילה הגיעה לביתה של רותי כנערה, ורותי אימצה אותה לחיקה הרחב והעניקה לה חום, אהבה ובית שנים רבות. אילה הפכה לפעילה במפם ובמרצ והיינו מיודדות כל השנים שהתגוררה בהרצליה.

  6. רותי הייתה דודה מצוינת אבנר עדיין מתגעגע אליה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *