תא"ל רמי (אברהם) לונץ ז"ל

3 תגובות

1. למשפחת לונץ אני נפרד מרמי מפקדי בהצדעה ובהערכה רבה, זכיתם להיות חלק מאדם דגול ואהוב על כ
   ל פיקודיו.
   גד באום (רס"ן מיל. מד"ן ים).

   הגב

2. למשפ' לונץ, שלא תדעו עוד צער. להלן אנקדוטה מהיכרותי איתו.
   יצא לי להכיר את אל"מ רמי לונץ בקיץ 1974 כשהייה רמד"ן למיטב זכרוני .אני הייתי רמ"ד ב-8200 ובאתי לבקר את חיילי בשארם. במפרץ סואץ התנהל באותם ימים פינוי מוקשים ימי ע"י כלי שייט סובייטיים שלעיתים חצו את קו הגבול הדמיוני ביננו לבין מצרים לאורך המפרץ וכלי שייט שלנו עקבו מקרוב ולעיתים ניסו להתערב.
   חיילי מ-8200 סיפרו לי על בעיה שהייתה להם מול נציג למד"ן המקומי(נח"א),בעיה שנגעה ישירות למד"ן- הנח"א שממשק העבודה שלהם איתו היה הרבה יותר אינטנסיבי מאשר עם נציג מד"ן, חייב את חיילי לדווח אך ורק לו על כלי השייט ואסר עליהם לדווח לנציג מד"ן. לדבריו, הוא כבר יעביר את המידע למד"ן. לאחר ששוחחתי עם הנח"א המקומי והסתבר כי אכן ישנם דברים בגו, החלטתי כי הדבר איננו תקין בלשון המעטה ושוב למד"ן היהיר מתנשא ומזלזל בנו ובשיקול הדעת שלנו.
   חיפשתי אילן גבוה להיתלות בו כיוון שהייתי זוטר וחלש מידי לנהל מאבק בכוחות עצמי מול למדן ונציגו במקום ותיארתי לעצמי שמפקדי שלי שהם מחייל אחר, לא ירצו להתערב בעניין זה מה גם שפנוי המוקשים עמד להסתיים . במקרה נודע לי כי גם רמי לונץ הגיע לבסיס שארם לביקור. נגשתי אליו מתוך חשש כי פער הדרגות ביננו מה גם שאני מחייל אחר, עלולים להיות לי לרועץ והוא לא יסכים לקבל אותי לשיחה. אציין כי דרגי העבודה בלמד"ן ומד"ן מולם פעלתי ביום-יום היו סגנים סרנים ורס"נים וחששתי כי אל"מ רמי לונץ לא יסכים לקבל לשיחה סרן צעיר בן23 מחייל אחר. הופתעתי מאוד כשקיבל אותי בחביבות רבה, שמע מה הבעיה ובו במקום קבע כי דיווחים של חיילי על כלי שייט לא ידווחו יותר לנח"א אלא לנציג מד"ן בלבד והבטיח לי כי יטפל בנושא מול למד"ן. הוא הודה לי על היוזמה ואכן כך היה.
   יצאתי ממנו נרעש ונפעם כיוון שהופתעתי מאוד מהיחס הלבבי והחם שלו( שלא היה מוכר לי עם רוב הקצינים הבכירים בחייל שלי ובלמד"ן), מכך שהצלחתי לשכנעו תוך חצי שעה,ומכך שהנושא טופל על ידו מידית .
   מאז פגשתי בו לעיתים רחוקות בדיון אחד או שניים רבי משתתפים במשרדו (בכל זאת, פער דרגות גדול) ותמיד זכר את אותו ארוע.
   אותו אירוע בשארם נחרת בזיכרוניעד היום .רמי לונץ הצטייר בעיניי כדמות מפקד שונה מרוב הקצונה הבכירה שהכרתי, קשוב, חביב מענטש ומי שנסך בי כוחות להיאבק על עניין שנראה לי עקרוני צודק.
   לאורך כל שירותי בצבא הערכתי אותו מאוד והבאתי אותו לא פעם כדוגמא בחייל שלי.
   יהי זכרו ברוך,
   בהצדעה !
   אלכס ויטן

   הגב

3. למשפ’ לונץ, אני משתתף בצערכם.
   בתחילת שנות השבעים, הייתי תלמיד בבית הספר היסודי הראלי אחוזה בכתה עם אורי לונץ, בנם של רמי ועדה. היינו הברים טובים. רמי היה אוסף אותי ברח' האסיף בבוקר, ולוקך אותנו לבית הספר. מה שנשאר בזכרוני הם החמימות והחביבות של רמי.

   יהי זכרו ברוך.
   עופר רוה
   לוס אנגלס, ארה’ב.
   אורי, תשלך לי בבקשה אימייל:
   [email protected]

   הגב