המשפחה אבלה.
ההלוויה התקיימה ביום א' ה- 07.07.13.
המשפחה מבקשת להימנע מביקורי ניחומים.
המנוח היה בנם של רוזה ושמעיה פיזנטי, מהנדס, מרצה, ממתקיני התקן הישראלי לבטון מזוין, היה בן 77 במותו.
ארגון הסגל האקדמי של הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל, אבל ומנחם את המשפחה על פטירת יקירם.
10 תגובות
הייתי תלמיד של ד"ר פיזנטי בשנת 1979.כמו שהכינוי של יהושע רוזין היה מר כדורסל הכינוי שלו היה מר בטון. לפי מה ששמעתי עליו בתום לימודיו בטכניון הוא יצא לשוק העבודה והצליח שם מאד .אחרי תקופת עבודה פנה אליו פרופסור מהטכניון והציע לו לחזור לטכניון להתחיל את עבודת הדוקטורט ולהשתלב בסגל האקדמי של הטכניון. ידיעותיו בנושא הבטון היו מרובות. הוא חבר ספר בתורת מבני הבטון שנעזרתי בו רבות בעבודתי כמהנדס עצמאי. לאורך דרכו הוא היה פתוח לשיחות עם אחרים. אני אישית התקשרתי אליו מידי פעם לשאול שאלות מקצועיות ותמיד נעניתי בחיוב.
ד"ר פיזנטי לימד אותי בשנת 2002 . אדם מדהים , מדוייק ומקצועי ומעל לכל אדם נעים שניתן היה לשאול אותו וללמוד ממנו . ספרו עקרונות הבטון משמש אותנו כל יום מחדש בעבודתנו המקצועית כמהנדסים. יהי זכרו ברוך.
יהי זכרו ברוך!
יהי זכרו ברוך.
מעל 10 שנים עברו לאחר סיום לימודי , וכל שנה "התכוונתי" לשלוח לו מייל תודה על הרצאותיו ועל ספרו.
לצערי טרם הספקתי.
לאחר סיום לימודי הוא הסכים לקבל אותי בחדרו וענה ברצון על שאלות מקצועיות.
דוקטור פיזנטי ממשיך ללוות אותנו דרך ספריו
למדתי אצל ד"ר פיזנטי בתחילת שנות השבעים במסגרת תואר ראשון בהנדסה אזרחית בטכניון.
שמרתי אתו על קשר טלפוני לאחר סיום הלימודים, והוא גלה נכונות לעזרה בכל פעם שפניתי אליו ליעוץ או ברור מקצועי. שמעתי אתו בהרצאותיו בימי עיון ותמיד חזרתי מהרצאותיו עם ידע חדש. אני משתמש קבוע בספרות המקצועית שהשאיר אחריו .
יהיה זכרו ברוך
דר' פיזנטי לימד אותי קורס בטון 2 , הוא ממש גאון ,קפדן ומסור לעבודתו. הוא היה מקור ידע עשיר ונתן את הכל מהלב.
יהיה זכרונו ברוך.
עברה שנה מאז ד"ר פיזנטי נפטר. כפי שאחרים טענו שד"ר פיזנטי היה אבן דרך בדרכם המקצועית אני חושב כמוהם.
נודע לי שאחרי מותו ניתן לו פרס מהפדרציה הבינלאומית לבטון דבר המוכיח ללא ספק את היותו איש מקצוע רציני.
הכרתי את אברהם פיזנטי בילדותי ובנערותי. היינו שכנים. הוא היה בחור צעיר ונעים הליכות כיבד מאד את הוריי הקשישים, בא לבקר אותם לעיתים קרובות לשוחח על הא ועל דא. היו לו נימוסים ודרך ארץ שלא היו מצויים אצל הצברים בני גילו. לא שכחתי אותו ואת הכבוד והשמחה שהעניק להוריי. על כך אני מודה לו מקרב לבי. יהי זכרו ברוך.
את אברהם היכרתי בזכות נפאל. היה לי חלום גדול – שהגשמתי. לנוע. לעלות אל ההרים, לנשום אויר אחר. להתנתק מן החיים בארץ. לזמן מה. להשתחרר מכל הלחצים הכאבים הצער שכרוך בהוויה שלי בארץ.
החברות עם אברהם התפתחה מהר – שנינו התאהבנו בהרי ההימלאיה – ואברהם שהיה עתיר נסיון – הרעיף עלי מן הידע שלי, בחביבות וחברות טובה.
אברהם השתתף בטיולים שארגנתי לחברים שלי. הוא היה איש חם וידידותי, ארח אותי בחדר הסגל שבטכניון וחשף בפני את הצד האנושי של המהנדס "מר בטון"
כעת – בשנת 2019 – אני חוזרת אל ההימלאיה – הכל השתנה – אך רוחו של אברהם שורה על המסע שלי.
אני מקווה שאי שם בעולם הנשמות אברהם מתענג על הרוח הנהדרת שהיתה בו בחייו הגשמיים אתנו כאן. הוא היה כולו רוח אהבה וחופש – בנשמתו.
אברהם אהב מאד את בנו, מעולם לא פגשתי בו. אך – אברהם תמיד השיח בפני את גאוותו ואהבתו לבנו היחיד.
יהי זכרו ברוך – זכרו הולך אתי תמיד.