יוסי ליטמן ז"ל

3 תגובות

1. עבדתי עם יוסי עשרות שנים בבזק. אני זוכר ממש את הימים הראשונים שלנו בשירותי הטלפון עם ראובן אביטל בפינסקר. יוסי היה עובד מתמיד, מסור והכי חשוב: נאמן. תמיד אפשר היה לדבר איתו. חוש ההומור שלו שבר כל ישיבה "קשה". היה כיף של בן אדם. ממש מכה. משתתף בצער המשפחה. דוד חוה 

   הגב

   1. תודה לכל המנחמים אני גיסו של יוסי וכל מה שכתבתם נכון יוסי היה ענק..מלומד.חבר.בדחן. איש ללא אגו ואיש משפחה שאין שני לו ..יהי זכרו ברוך..אברהם לוין

      הגב

2. אני ויוסי חברים כמעט 50 שנה. מאז ימי בית הספר התיכון.
   אז, הכרנו זה את זה ככף ידינו, חלקנו הכל, ערכנו תחרויות אינסופיות של ששבש ואפילו השקפנו מרחוק, במשקפת, אל השכנה העירומה בדירתה ( המשקפת של יגאל היתה מזופתת, והדמיון של בני העשרה, שימש מוטיב חזק יותר מאשר האופטיקה. לידיעת יגאל).
   אחרי הצבא, כבר פנינו לתחומים אחרים ( יוסי נטש ללימודים בחיפה). בנינו משפחות לתפארת, והזמן הפנוי התמעט, אך עדיין נשמר הקשר (בעיקר טלפוני). מתעדכנים בתחילה בעוד לידה של ילד ולאחרונה התחרות למי יש יותר נכדים ( ניצחתי!)

   קשה היה לי לראות בהחמרה במחלה של יוסי, ואף אל פי כן, הוא קיווה לשיפור במצבו.
   קבענו להיפגש ביום ההולדת הבא שלנו ולנסות לשיר, אנחנו לא כל כך מצויידים באוזן מוסיקלית או בפה של זמרים. אבל הבטחנו לשיר את החיפושיות

   When I am 64.

   כנראה שאפזם את הפיזמון לבד.

   מודע לך שרק אתמול היינו צעירים חסרי מנוח, והיום, כפי שאומר הנכד שלי, אנחנו יושבים בחתונה או בר מצווה ב״שולחן של הזקנים״
   אז יוסי , אם יש קשר אינטרנטי שם, דע לך שאכזבת. עזבת מוקדם מדי….

   היה לי מאוד קשה אתמול בכפר נחמן!!
   יצחק

   הגב