פרופ' אהרן ליש ז"ל

11 תגובות

1. להדרה ולכל משפחת ליש – קראתי בתדהמה על מותו של אביך. אהרון היה השותף של אבא שלי, הן בחדר והן סביב שולחן האוכל, במשך שנים רבות ב-"נופי ירושלים". אני משתתף בצערכם העמוק. יהיה זכרו ברוך. לביא שיפמן
   (מי שרוצה לקרוא על פרופ' ליש, על מחקריו, פועלו ופרסומיו השונים – מוזמן לעיין בערך הויקיפדיה שלו https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%A9)

   הגב

2. הדרה גליה דן ובלהה
   אני ממש מצטערת לשמוע על פטירתו של אביכם אהרון .
   משתתפת בצערכם העמוק, נשמתו עדן.
   נילי הבת של מרדכי

   הגב

3. רציתי לומר כמה מילים כתלמידו של אהרן ליש, אשר כתב את עבודת הדוקטורט בהדרכתו. בשנת 1982, בהיותי סטודנט לתואר ראשון, התחלתי לעבוד כעוזר במחקר של אהרן על המשפט של שבטי הבדווים. אהרן פתח עבורי את שערי האקדמיה ובליווי הצמוד והמסור שלו המשכתי להתקדם. גם לאחר שהתמניתי למרצה באוניברסיטה העברית, הוא המשיך לעקוב בעניין אחר הקריירה שלי.
   אהרן היה מהחוקרים המובילים בעולם בתחום המשפט המוסלמי בדור הנוכחי. מחקריו על בתי הדין השרעיים בישראל ועל ההלכה הדרוזית היו פורצי דרך. זכיתי להשתתף אתו בכמה ועידות בינלאומיות בחו"ל ולחזות בהערכה הרבה שזכה לה בקרב הקהילה האקדמית.
   כמרצה באוניברסיטה, היה אהרן מורה קפדן ודרש הרבה מתלמידיו. היו סטודנטים שהרושם הראשוני המעט קשוח ממנו הרתיע אותם והם נסוגו. אלה שהיו בעלי אורך רוח ונשארו ללמוד אתו, בעיקר הסטודנטים שלו לתארים מתקדמים, גילו מנחה שהיה מסור מאד עד אין קץ לתלמידיו ומעורב ביותר. הוא היווה עבורם ועבורי מודל של אמינות חסרת פשרות, הגינות ויושרה. לרצינותו האקדמית נלווה חוש הומור מושחז בסגנון הבריטי שאותו כה אהב.
   אהרן היה מסור למחקרו בכל מאודו, ושמח מאד על כך שפרישתו מהוראה בגיל 68 אפשרה לו להתמסר למחקר ביתר שאת. הוא נהג להתלוצץ לאחר ניתוח המעקפים שעבר ולספר שהמנתח הבטיח לו חמש-עשרה שנים של בריאות ללא הפרעות. הוא היה בתנופה מחקרית של פרסומים ממש עד שאותה תאונה ארורה לפני כמה שנים טרפה את הקלפים והשביתה את עבודתו.
   אני משתתף מעומק ליבי בצערה של בלהה והילדים, שסעדו את אהרן במסירות בשנות אשפוזו האחרונות. גם אני חש שאיבדתי היום בן משפחה יקר. מי ייתן ולא תדעו דאבה עוד.

   הגב

4. איש האוניברסיטה העברית שהיה בין עובדיה המסורים ביותר ותרם לה רבות ולחברה המזרחית הישראלית שבראשה עמד. היה חוקר שהמקורות היו הבסיס למסקנותיו והאמין שהמדע צריך להיות נטול פניות ככל הניתן. יהי זכרו ברוך.

   הגב

5. לבלהה ולכל המשפחה, שמעתי בכאב על פטירתו של פרופ' ליש. עבדתי במחיצתו לפני שנים, כמגיהה של כתב העת "המזרח החדש" ומאוחר יותר כעורכת לשונית של כתב העת, וכן של קובץ מאמרים לזכר פרופ' נחמיה לבציון, שפרופ' ליש היה עורכו. עבדתי איתו שעות רבות והתייעצתי איתו רבות בסוגיות שהיו כרוכות בעריכת מאמרים שנושאיהם לא היו בתחום התמחותי. אהרן (כך העדיף שאקרא לו) עזר לי בכל התלבטות, קטנה כגדולה, בנדיבות, ברוחב לב ובמאור פנים, וכך למדתי ממנו גם בענייני תוכן ולא רק בעניינים לשוניים. תענוג גדול היה לעבוד במחיצתו. חבל על דאבדין. יהי זכרו ברוך
   רבקה הבסי

   הגב

6. משתתף בצער המשפחה על מותו של פרופ׳ ליש – מעולם לא הרשיתי לעצמי לקרוא לו אהרן – שהיה מורי שנים רבות בחוג למזרח תיכון ופתח בפני גם את חדר העבודה שלו בבית המשפחה ברחוב בן מימון וגם את שערי האקדמיה: העסיק אותי כעוזר מחקר, לימד אותי לפענח כתבי יד בערבית וייצג עבורי מודל של חוקר בעל חשיבה חדה והומור משובח. צר היה לי שלא יכולתי לתקשר איתו בשנים האחרונות, ומשתתף בצער המשפחה על לכתו. זכרו שמור בלבנו.
   הלל

   הגב

7. לבלהה ולמשפחה,
   לא הייתי מתלמידיו של אהרון, אבל במשך שנותי באוניברסיטה שוחחתי איתו לא פעם. השיחה איתו הייתה תמיד מענינית ומחכימה. חיבבתי מאד את אהרון, כי במפגשים האקראיים איתו התרשמתי, בנוסף לחוכמתו, גם מאישיותו ועקרונותיו. זכיתם לבעל, אב וסב אוהב וחם. יהא זכרו ברוך.

   הגב

8. לבלהה ולכל משפחת ליש,

   צר לי מאוד שאהרון ז"ל הלך לעולמו בלי שיכולתי להיפרד ממנו. זאת הייתה היכרות מיוחדת של עשרות שנים, שאף התחילה לפני שעליתי ארצה. הוא היה מורה מוערך שלי, ואחר-כך עמית יקר. במשך השנים גם עודד, ייעץ, ועזר לי עם הידע הרחב והתובנות העמוקות שלו. למדתי ממנו הרבה, ולא אשכח. השפעתו, לא רק עליי, ומורשתו המדעית עצומה, ועוד תימשך לזמן רב.

   אהרון ז"ל כבר היה חסר לנו בשנים האחרונות, ויחסר לנו בעתיד.

   אני משתתף באבל הכבד שלכם, ושולח תנחומים לכל משפחתכם. המרחק וימי החג מונעים ממני לבוא לנחם אתכם באופן אישי וישיר, אבל במחשבות אני אתכם.

   מאחל לכם שתדעו לשאוב מן הזיכרונות את הכוח להתמודד עם האובדן, ושלא תדעו עוד צער,

   קשה לומר מועדים לשמחה, אבל אני מאחל לכם כל טוב.

   אורי קופפרשמידט

   הגב

9. לבלהה ולמשפחה
   הכרתי את אהרון שנים רבות כעמית בחוג, ומדי פעם היו תחומי העניין שלנו משיקים. אהרון היה תמיד נכון לשוחח, לייעץ ולהתייעץ, ותמיד הציע את עזרתו אם בידע ואם בחומרי מקורות. חוש ההומור המיוחד שלו הפך את השיחות לא רק למועילות אלא גם מעניינות ונעימות. ייזכר לטוב.

   הגב

10. קשה הפרידה ממורים גדולים. פרופ' אהרון ליש ז"ל היה אדם יקר לי, מורה חשוב ודמות מרכזית ומעצבת עבורי לאורך שנות לימודיי ועבודתי באקדמיה.
    בשלהי שנות השמונים ובשנות התשעים למדתי אצלו מספר קורסים וגם כתבתי עבודה בהדרכתו.
    פרופ' ליש הוא שהכניס אותי להוראה בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת, והמלצתו החמה איפשרה לי לקבל את מלגת הדוקטורט.
    עוד בהיותי סטודנט שימשתי כעוזר מחקר של פרופ' ליש בחקר הוקף ובשנות האלפיים שימשתי כעוזר מחקר שלו בהכנת הספר לזכרו של פרופ' נחמיה לבציון ועוד תקופה ארוכה עבדתי עימו מתוך דו-שיח עשיר בהכנת הספר על תורתו המשפטית של המהדי. עם סיום העבודה על הספר נדבר אתי פרופ' ליש שנמשיך מייד לעבוד על עוד פרוייקט, אך פציעתו הקשה שמה באחת קץ לעבודתנו.
    השיח עימו, צליל קולו, ההומור החד והדק שלו, עצותיו הטובות והתעניינותו ליוו אותי לאורך שנים רבות, ולכתו עתה מאיתנו מותיר חלל קר ועצוב.
    אני אסיר תודה לו על הוראתו ועזרתו ושיחו הבונה והמחכים ומתגעגע מאד לעבודה עימו. יהא זיכרו ברוך

    הגב

11. תודה רבה לכל המנחמים.
    משפחת ליש

    הגב