רות גרסטן ז"ל

תגובה אחת

1. לאיריס ודורון
   רצינו להשתתף בצערכם, לא הצלחנו להגיע ללוויה, אך רותי במחשבותינו בשבוע האחרון.שנינו הכרנו את רותי כ״רעים״ בתל מונד, איתי היה בקומונה הראשונה ואני-נורית, בקומונה השלישית. אולי אנחנו חבים לה, במידה מסוימת, גם את הקשר בינינו, היא מאד שמחה שהתחתנו, חושבת שראתה בזה קצת הישג.
   רצינו לומר שהיא היתה עבורנו דמות משמעותית ומעצבת לאורך שנים. היא יצגה את מה שניתן לעשות בבית ספר ובקהילה, מתוך אמונה ומעורבות עמוקה. בתקופה של הקומונה ,היא היתה דמות אמהית, וסלע איתן בתוך העולם החדש שנקלענו אליו. היא לא הססה לנזוף באיתי ולהכריח אותו ללבוש כובע כשהחליט לגלח את הראש. תמיד היתה שם, סביב חלומות ומשברים, עם אמונה בכוח ההשפעה שלנו ובאפשרויות של הפיכת חלום למציאות. מצאנו ספר ״סיפורי בתים״ עם הקדשה שלה, לאחר שלנה אצלנו בירושלים כשעזי היה מאושפז בשערי צדק. התרגשנו מחדש מההקדשה שלה. מרגישים שזכינו שהכרנו אותה ומצטערים שלא סיירנו איתה במוזיאון שהקימה. עצובים אתכם נורית ואיתי

   הגב