אבלים: בתה: ניצן ונכדיה: תומר ועמרי, בנה: שי, כלתה: שרון ונכדיה: שחר, אמיר ושיר.
ההלוויה תתקיים ביום ג' ה- 02.08.22, בשעה 17.00, בית עלמין שדה יהושע כפר סמיר שער ברוש, חיפה.
יושבים שבעה בבית המשפחה, רחוב איטליה 26, שכונת דניה, חיפה, ביום ג' ה- 02.08.22 אחרי הלוויה, בימים ד'-ה' ה- 03-04.08.22 וביום א' ה-07.08.22, בין השעות 09.30 – 14.00, 16.00 – 20.00, ביום ו' ה- 05.08.22 בין השעות 09.30 – 16.00 ובמוצ"ש ה- 06.08.22 בין השעות 19.00 – 22.00.
2 תגובות
את לכתה של רינה היקרה כואבים אברהם אלישע וב"ב ומשתתפים בצער בני משפחתה.
אהבתי את בעלה שמעון ז"ל וגם אותה. הערצתי את אהבתה לאביה ולמורשתו וכל אשר עשתה להנצחתו. זאת בדרך של השקעת מאמצים, כישרון, טעם אסתטי ומעל לכול רגישות אנושית-פסיכולוגית שהושקעה בספר לזכרו כמפעל של איש אחד. זהו ספר הפורץ החוצה מהאני הפרטי-המשפחתי ומנציח במאמרים חוכמת מעמקים לשירות של האחר לאורך ימים ושנים. מדי דפדפי בו, במאמרים הנפלאים המופיעים בספר ובהקדשתה, אני נזכר בדמותה של רינה.
יהי זכרה ברוך וזרעה ירש ארץ, אהבה ושלום.
לאחר שאימנו האהובה נפטרה לפני חודשיים, התחלנו באופן ספונטני להעלות זכרונות וסיפורים שהייתה מספרת לנו על חייה בעיקר בטרם נולדנו.
לשמואל בן שבת, אביה של רינה, תמיד היה פרק מיוחד וגדול בכל סיפוריה. דמותו כמנהל בית הספר לבנות מזרחי תמיד הצטיירה כמופתית ועמוסה בכבוד ובהערצה. הפתגם האלמותי ״סובי הנה אשת לוט״ היה תמיד הפואנטה של הסיפורים מהווי הבית ספר. אימי התגאתה בכך שנתן לה את הזכות לקרוא את שיר המעלות בשוב ה׳ את שיבת ציון ביום העצמאות הראשון במסדר הבוקר שלפני תחילת הלימודים. גם לנפילת בנו במלחמת העצמאות היה פרק מיוחד.
הרושם של משפחה אצילית שורשית ויהודית נחרט ומאחר והסיפורים מעולם לא פסקו, החלטתי לפני 10 שנים כאיש בוגר לפנות לרינה ולרכוש את הספר שיחברה ״סובו פניכם״ ולתת אותו כהפתעה לאימי. ההתרגשות והשמחה היו גדולות וכך נוסף עוד נדבך לסיפורי שמואל בן שבת.
והנה היום, תוך כדי שוטטות אקראית באינטרנט, נגלה לי שרינה איל כבר לא איתנו.
ואין עצה ואין תבונה כנגד הזמן…
יהי זכרה ברוך.