אבלים: אליעזר הולצר, אסף הולצר, אביה אלף, איתי הולצר ומשפחותיהם.
ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 19.04.15, בשעה 16.00, בית עלמין קרית שאול.
יושבים שבעה בבית הבן, איתי הולצר, רחוב עין גדי 3, תל אביב.
המנוחה הייתה מורה ומחנכת.
אבלים: אליעזר הולצר, אסף הולצר, אביה אלף, איתי הולצר ומשפחותיהם.
ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 19.04.15, בשעה 16.00, בית עלמין קרית שאול.
יושבים שבעה בבית הבן, איתי הולצר, רחוב עין גדי 3, תל אביב.
המנוחה הייתה מורה ומחנכת.
4 תגובות
לאלי לאסף אבי איתי והנכדים,
איתכם באבלכם הגדול.
כאבכם כאבנו על אובדן של ה-מורה שלנו בבית ספר הר נבו בתל אביב
בשנים 1952 – 1957.
זכר דמותה עימנו לעד.
משתתפת בצערכם…
שרה היתה חברתי לקבוצת "במעלה" בסניף הנוער העובד בתל-אביב. היא היתה מקובלת ואהובה על כולנו. לאחר שנים שוב נפגשנובחוג למוסיקה, שבו נטלו חלק כמה מחברינו לקבוצה. גם כאן היא שבתה את לב כולנו באצילותה ובחוכמתה. תנחומינו לאלי ולמשפחה.
שרה מורתי האהובה
היום במסגרת תרגיל כלשהו ביקשו ממני לכתוב מכתב הודיה למישהו שהשפיע על חיי ומיד חשבתי עלייך.
עברו המון המון שנים. סוף שנות השבעים של תל אביב, בית הספר גרץ. לפי חישובי הזמן שיערתי שאת כבר לא בין החיים. הלוואי ויכולתי לראות אותך ולהודות לך באופן אישי.
את זיהית אותי לראשונה, ראית אותי בצורה שהביאה לי לחיים בטחון עצמי ואמונה גדולה בכוחות ובכשרונות שלי. הזיהוי הזה נעשה בתקופה מאתגרת שאף ילדה לא רוצה להתנסות בה בגיל כל כך רך.
אבא שעוזב בית, אח צעיר חולה בסרטן
ואת ראית
אותי.
את הקושי שלי ואת העוצמות שלי! את הכח הפנימי שלי.
את הכשרונות שלי.
זה לא שמורות אחרות לא זיהו את זה בי,
אבל את נתת לי במה וחיבוק אוהב.
היית משבצת אותי לטקסים בבית הספר להקריא, לשיר לכתוב. מינית אותי להיות ״וועדת קישוט״ של הכיתה והייתי מקשטת אותה לכל חג ואירוע.
וכמה אהבתי ללמוד איתך את שיעורי החיבור. הייתי כותבת שירים וסיפורים במחברת ואת לפעמים היית מקריאה אותם לכיתה. או נותנת לי להקריא אותם.
ומשבחת אותי לפני כולם.
אף פעם לא הרגשתי הילדה הכי יפה בגן או בכיתה, למרות שהייתי מתוקה ויפה להפליא. הכוח שלי היה בכשרון וביכולות שלי ואת העצמת אותי בכל הזדמנות.
זיהית בי גם את הרגישות והסוציאליות. את החברות והאמפתיה כלפי אחרים. העצמת גם את המקום הזה בי.
כשאחי היה מאושפז באיכילוב ואמא שלי לפעמים לא היתה מספיקה לחזור ממשמרת הבוקר שלה בבית החולים, לחכות לי בבית כשאני שבה מבית הספר, החלטתי להכין לנו ארוחת צהריים בעצמי. לי, לאמא שלי ולאחותי שחזרה מהעבודה, באה לאכול ומשם הלכה למשמרת שלה בבית החולים.
אני זוכרת שהייתי מתייעצת איתך בהפסקה מה אני יכולה להכין לצהריים מהחומרים שהיו לנו בבית. והיית ממליצה בחיוך ונותנת לי רעיונות.
הייתי בכיתה ה׳ אח״כ בכיתה ו׳. כמה הצטערתי להפרד ממך כשסיימתי את היסודי. אחי נפטר בקיץ שבין היסודי לחטיבה ואת הגעת לשבעה, זה היה בסוכות.
צמחתי להיות אישה חזקה ורגישה שהכתיבה והיצירה עבורה זה מרפא ומזור וחלק מהוויתי בעולם הזה וזה הרבה בזכותך.
כשלמדתי פעם הוראה ביקשו שאספר מי המורה שהכי השפיעה עליי וסיפרתי את
מה שאני כותבת
לך כאן.
אני עוסקת בחיי בכתיבה ועיצוב וצילום ואנשים… וכל מה שזיהית בי הפך ליעוד בחיי. תודה רבה שרה, היית בת אדם נפלאה ומחנכת בחסד. יהיה זכרך ברוך ואוהב. אני מקווה שהתודה שלי תמצא
אותך בעולם שכולו טוב בו את
נמצאת.