אבלים

קופת העיר -מתן בסתר-צדקה גדולה ראשון לציון
שולחת כסא דנחמתא למשפחת לישה הנכבדה בנפול נכדככם היקר והאהוב
רב"ט ר' דביר לישה הי"ד
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד בבניין ציון וירושלים תנוחמו
הנהלת העמותה

עמותת בית הכנסת הקהילתי משכן דוד ע"ש דוד יצחק קלך ז"ל ראשון לציון
חברי העמותה חברי וועד בית הכנסת אבלים ומשתתפים באבלם הכבד של משפחת לישה משולם וגילה היקרים סבו וסבתו של הנכד
רב"ט דביר לישה ע"ה שנפל מות גיבורים בהגנת העם והארץ
הצבי ישראל על במותך חלל איך נפלו גבורים
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד בבניין ציון וירושלים תנוחמו
הנהלת העמותה חברי העמותה וועד העמותה ורב בית הכנסת

י.יזמות חברתית זכרון יעקב
שלוחה דברי נחמה כסא דנחמתא למשפחת לוקר מפרדס חנה בנפול הנכד והבן רב"ט אורי לוקר הי"ד
ביום זה אנו מחבקים בחום את המשפחה האבלה
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד בבניין ציון וירושלים תנוחמו
הנהלת י.יזמות חברתית זכרון יעקב

אמיר עוז מנחם את שלום עוקשי במות אביו ז"ל ומשתתף בצער המשפחה

ביגון ובכאב התבשרנו מרה כי
אחותנו-דודתינו האהובה
תאנה (TEENA-TEAYNA) אבנר
הלכה לעולמה הלילה, ב 20.9.2023, בארה"ב
יג אייר תשג – ה תשרי תשפג
20.9.2023-18.5.1943

תאנה בת ליבי אפלבוים-אבנר והרב דר' אליעזר אבנר ז"ל
נכדה לציפורה אנגלהרד-אבנר ומשה אבנר ז"ל
ולשרה קורובצ'נסקי-אפלבוים ודר' אליעזר-ליטמןאפלבוים – ממייסדי רעננה

כואבים ואבלים,
אחיה:
עזרא ודיויד,
אחינייה:
ארז, תמר, איתן, ליבי
ומשה, נועם, אסתר-לי,
גיסותיה ובני-אחיניה.

נודיע ונפרט בהמשך – אודות קבורתה בארץ.

היום רחל נפטרה בגיל 100.
נראה היה שהיא תחיה לנצח, כי יש לה עוד הרבה לתת.
רחל,
את אדם יחיד ומיוחד, עם הומור עצמי וחכמה נדירה.
את עולם מלא של עשייה בצנעה, של עושר אינטלקטואלי נדיר . מכל פגישה איתך יצאתי מועשרת, מנוחמת, חכמה ומבינה דברים אחרת, על זה אני מודה לך.
אני מודה לך על שהיית שם לצידה של אמא שלי בטי, ברגעים הקשים שלה, השפעת עליה מחכמת השפיות, הראייה הביקורתית, ועודדת אותה כשהכל נראה בעיניה קשה ובלתי אפשרי.

ילדיך וכל בני משפחתה זכו, המורשת שלה לא תאבד לעולם. אוהבת ומוקירה אותה מאוד.
איילה שוורץ

אמיר עוז ושי שגב מנחמים את מי-רון לוי במות אביו ז"ל ומשתתפים בצער המשפחה.

קבוצת כלמוביל משתתפים בצערם של משפחת לוי היקרה על מותו של יקירה.

קבוצת שלמה ומשפחת שמלצר משתתפים באבלם הכבד של משפחת לוי היקרה על לכתו של לוי יצחק ז"ל.

משפחת יוניון מוטורס כואבים את לכתו של לוי יצחק ז"ל, מהאבות המייסדים של שוק הרכב הישראלי ומעמודי התווך של התעשייה ומשתתפים בצער המשפחה.

קבוצת אלייד וצ'מפיון מוטורס משתתפים בצערם הכבד של משפחת לוי היקרה במות יקירם.

סמלת משתתפים בצערם של משפחת לוי היקרה על מות יקירם.

צברי שלום, צומת האוטובוסים בע"מ כואבים את פטירתו של יצחק לוי, איש יקר ונעים הליכות ואדם גדול.

קבוצת קרסו, ההנהלה וחברי הדירקטוריון משתתפים בצערם של משפחת לוי היקרה על לכתו של לוי יצחק ז"ל, מעמודי התווך של עולם הרכב בישראל.

שלמה אליהו כואב ואבל על מותו של ידיד אמת, ומשתתף בצער המשפחה.

קבוצת UMI משתתפים בצערם הכבד של משפחת לוי היקרה על פטירת אבי המשפחה.

אמיר עוז מנחם את הודיה חמוקה במות אביה ז"ל ומשתתף בצער המשפחה

בצער רב אנו מודיעים על פטירת של אמנו וסבתנו

רות גרוס ז"ל

ההלוויה תתקיים היום, 15.8.23, בבית העלמין ירקון, שער חסד,
בשעה 16.45.

יושבים שבעה במגדלי הים התיכון, רחוב הנצח 23, רמת השרון, קומה 3, דירה 304, בין השעות 16:00-21:00.

המשפחה המתאבלת
בנותיה, נכדיה, ניניה וכל המשפחה.

המשפחה מודיעה בצער רב על פטירתה בשיבה טובה של חמודה דימנט
אבליםי ילדיה: ריקי שלח, ארז דימנט, תמי אלמוג וחיים דימנט, ובני ביתם.
ההלוויה תתקיים ביום ד' 2.7.2023 ט"ו באב בשעה 17:00 בבית העלמין "גן-עדן" בקיבוץ עין-כרמל
יושבים שבעה בביתה – שד' הצבי 21/א חיפה, בימי ה'-ג' 11:00-20:00, ביום ו' 09:00-13:00

הנהלת וגבאי בית הכנסת משכן דוד ע"ש דוד יצחק קלך ז"ך ראשון לציון
משתתפת באבלם של משפחת חברנו דוד זיוי הנכבד הי"ו
אם פטירת אחיו
ר' יצחק בן דניאל זיוי
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד בבניין ציון וירושלים תנוחמו תנוחמו מן השמים
בראש מורכן מתפללי בית הכנסת

ברוך דיין האמת
הורם הנזר והוסרה העטרה – בא המוות בחלוננו
הנהלת עמותת יד לדל ראשון לציון שולחת כסא דנחמתא
למשפחת יהלומי: אמיר והדס יהלומי, נגה ואמיר מימון, דליה ויורם רובינשטין וב"ב אם עלייתה לאחר שהזדככה בייסורים
האמא הסבתא והסבתא רבא המנוחה המורה מרת דבורה בת משה יהלומי
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד בבניין ציון וירושלים תנוחמו
הנהלת העמותה ויאיר יו"ר העמותה

אשת חיל מי ימצא
מי יתן ראשנו מים ועינינו מקור נוזלי על הלקח מאתנו נזר ראשנו אמנו, אחותנו זקנתנו, האשה הגדולה הצנועה והחסודה במעשיה הטובים, בחכמה ובמסירות, מנשים באהל תבורך, מוסרה נפשה לטהרתן של ישראל, טובת עין ואצילת המידות התרומיות נערצת לכל יודעיה ומכירה, אשה יראת ה' היא תתהלל, עמדה במסירות לימין בעלה הגדול
מרת חיה עלקא טורנהיים ע"ה
אשת הרה"ח משה יהושע נח הכהן זצוק"ל
בת הרה"ח דוד הכהן בטלמן זצוק"ל

הלוויה התקיימה במוצאי שבת קודש דברים חזון אור לה' מנחם אב תשפ"ג
בשעה 11:15 מבית הלווית שמגר להר המנחות
משפחות המתאבלות:
טורנהיים, קורנבליט, זילברמן, קלצקין, אייזנבאך, וינברג, קורנלנסקי, פרוש, בטלמן, רוזנצוויג, קובלסקי,
יושבים שבעה
בבית בתה גב' אייזנבאך תחי' רחוב דובר שלום 1 קרית בעלז ירושלים
לפנה"צ 10:30-13:30 אחה"צ 17:00-22:00

למשפחת צ'פאל ולבית קרניל
אבלים אתכם על פטירתו של
עזרא צ'פאל ז"ל
יוסי ונעמי כרמון

משפחת "קרניל"- חברה לעבודות הנדסיות, מודיעה בצער רב ובלב כואב על פטירתו מר עזרא צ'פאל ז"ל, מבעלי החברה, איש יקר, ישר דרך ואהוב על הבריות, ומשתתפת בצערה העמוק של משפחת צ'פאל, ומחבקת את יהודית, גלי, שלומי, נועה ומיכל.


בס"ד,
לזכרו של אהרון ברט ז"ל
מאת: ישראל זיסק
לפני חודשים מספר, בחודש אדר, מלאו שישים שנה לבית הכנסת "בית אהרן" של קיבוץ סעד.
על קיר בית הכנסת מוצב שלט ישן ובו נכתב:
"בית כנסת "בית אהרן".
הוקם על ידי ידידיו ומוקירי זכרו
של האיש, מורם מעם
ר' אהרן ברט
ב"ר יעקב ז"ל.
נכדו של עזריאל הילדסהיימר זצ"ל.
נולד ביום ה' ניסן תר"ן,
נפטר ביום ג' סיון תשי"ז.
בית כנסת זה נחנך ביום ד' אדר תשכ"ג".

לפני הקמת בית הכנסת, התפללו בבית הכנסת הישן אשר שכן ב"צריף השוודי"
(באזור "בית שיקמה" של היום).

בית הכנסת נקרא על שמו של ד"ר אהרון ברט ז"ל.
להלן ציוני דרך בחייו:
נולד בברלין שבגרמניה, בתאריך: ה' ניסן תר"ן (1890) לאביו פרופ' יעקב ברט שהיה מגדולי המזרחנים בדורו. הוא קיבל חינוך דתי אורתודוקסי ולאמו מרת רוזה, בת הרב עזריאל הילדסהיימר, שפעל רבות למען ישוב ארץ-ישראל עוד לפני פעולת אגודת "חובבי ציון".
קיבל חינוך דתי אורתודוקסי בבית-הספר של "עדת ישראל" ובגימנסיה בברלין.
בהמשך למד כלכלה ומשפטים באוניברסיטאות ברלין והוסמך לד"ר למשפטים.
בשנות העשרים החל לעסוק בפעילות ציונית. הוא נבחר לתפקיד ראש "המזרחי" בגרמניה ולחבר הנהלת "קרן היסוד" בשנת תרפ"א(1921), נבחר על ידי הקונגרס הציוני העולמי ה- 12 לעורך דין של הקונגרס ובתוקף תפקידו גיבש את שיטת המשפט של המוסדות הציוניים.
בשנת תרצ"ג (1933) עלה ד"ר ברט לארץ ישראל ובתרצ"ח (1938) נתמנה כחבר בהנהלת בנק אנגלו-פלשתינה. בתקופת מלחמת העולם השנייה עמד בראש מגבית ההתגייסות וההצלה. משנת תש"ז (1947) ועד לפטירתו בשנת תשי"ז (1957) היה מנכ"ל בנק אפ"ק שהפך במהלך התקופה לבנק לאומי לישראל. ד"ר ברט היה אחד משני החותמים על שטרי הכסף הראשונים של מדינת ישראל.
היה מעומד לתפקיד נשיא המדינה, אך סרב.
חיבר ספרים במחשבת ישראל,
היה נשוי לפאולה
ונולדו להם שלושה ילדים:
תמר,
יעקב(קצין בכיר בצה"ל)
ויהודה אחרון חביב זכרם לברכה.
עמוס ברט הנכד, מספר על זכרונותיו מסבא:
"בשל המרחק הגיאוגרפי מסעד לתל אביב ובשל עיסוקיו הרבים ופטירתו כאשר אנחנו
עדין קטנים(12-13), לא זכינו ליהנות ממנו הרבה.
היה לו הומור נפלא, ובפעמים הבודדות שנפגשנו, היה לבבי ומצחיק.
כקיבוצניקים, תמיד הופתענו מההערצה ויראת הכבוד שהייתה כלפיו.
פעם ביקרנו אותו בבנק, ולקחו אותנו למרתפים, שם אכסנו את הזהב
שהיה "הגב" של הכסף הישראלי באותם ימים בראשית שנות החמישים".

ימים ספורים לפני חג השבועות, בתאריך ג' בסיון תשי"ז (1957),
נדם ליבו של אהרן ברט והוא הלך לעולמו בגיל 67.

להלן מקבץ מההספדים שנאמרו לזכרו:
מברק שנשלח על ידי נשיא המדינה יצחק בן צבי:
"מזועזע למותו ללא עת של הד"ר אהרון ברט.
ממבחר עולי יהדות המערב וממנהיגיה, מנהל הבנק הלאומי.
קברניט פיננסי והוגה בערכי היהדות הנצחיים.
איש אמונה והחובה, רב המעשים ולוחם מלחמת עמו בזמן מצור.
השתתפותי העמוקה באסון בני המשפחה וכל בית ישראל יבכה את באבירה".
ראש הממשלה דוד בן גוריון שלח מכתב תנחומים לפאולה רעייתו,
אשר נשלח בתאריך: 2 ביוני 1957 ובו כתב:
"גברת פאולה ברט,
נזדעזעתי בעומק ליבי לשמע פטירתו של ד"ר ברט,
האיש הדגול, שכל מגע אתו רומם והרהיב.
זה זמן רב חרדתי לשלומו, אבל קוויתי שבכוחו
הרוחני העצום יתגבר על חולשתו הגופנית
והנה פגע בו יד הגורל והוא נלקח מאתנו בלא עת.
לעם היהודי ולמדינת ישראל אבד בן נאמן ומפואר
ואני מרכין ראשי ביגון ובאבל
ואין בפי תנחומים.
דוד בן גוריון".
הספד ראש הרבנים לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל:
"הלב הגדול והמוח הגדול, שהקיף חכמה ומדעים והיה מלא חכמה ודעת נדם לפתע. הוא ציין את אהבתו את התורה ויחד עם זה אהבתו את ישראל. הוא הישווה אותו ליוסף הצדיק הכלכלן הגדול, ליוסף הצדיק. הוא הביע את תקוותו שהדור הצעיר, שלמענו חיבר את ספריו בשאילות האמונה, ימשיכו בשיטת המחשבה שלו".
מליאת הכנסת בראשותו של היושב ראש יוסף שפרינצק חלקה גם כן כבוד.
"אהרן בארט ז"ל, הלך מאתנו פאר היישוב, מיחידי סגולה. שאין תמורתו. זכרו לא ימוש מעמנו".
אהרון ברט הובא למנוחת עולמים בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.
על מצבתו נכתב:
"אהרון ברט
בן ר' יעקב ברט.
נכד ר' עזריאל הילדסהיימר ז"ל.
נולד ה' ניסן תר"ן.
נפטר ג' סיון תשי"ז.
"וצדיק באמונתו יחיה".

פאולה ברט, אלמנתו של אהרון, הייתה אישיות בפני עצמה. ילידת תרנ"ד (1894).
מי שהייתה מייסדת המרכז הרפואי "רעות"
ויקירת העיר תל אביב לשנת תשל"ו(1976).
הלכה לעולמה בשנת תשמ"א(1981), בגיל 85.
"תהא נשמתם של אהרון ופאולה
צרורה בצרור החיים"
אמן.

הקשר המיוחד בין אהרון ברט לקיבוץ סעד:
להלן מכתב שכתבו יעקב דרורי וחיים אפשטיין
לנשיא המדינה יצחק בן צבי ז"ל,
בתאריך: ג' בטבת תשי"ח (26.12.1957):
"ד"ר ברט היה לא רק אב לאחד מחברנו הוותיקים,
אלא היה לנו מורה דרך רוחני, ולווה את צעדנו
מראשיתם בהצעה, הוראה ועזרה. הוא בילה אצלנו
שבתות וחגים ובחופשותיו, והתענין בכל שטחי חיינו
באופן פעיל . אמרנו בליבנו: נקים בית כנסת גדול
שיכיל את כל הציבור שלנו, בו יתפללו גם בנו ונכדיו,
ובו תשרור כפי שהייתה לרוחו של המנוח,
בבחינת "זה אילי ואנוהו"
(מתוך תיק ארכיון המדינה).

הדרך להקמת בית הכנסת והנצחת אהרון ברט ז"ל:
מרעיון למעשה.
כשנתיים לאחר פטירתו(תשי"ט-1959),
וארבע שנים לפני הקמת בית הכנסת,
פורסם בעיתון מעריב,
שקיבוץ סעד החליט להנציח את זכרו של
מנכ"ל בנק לאומי אהרון ברט ז"ל,
בהקמת בית כנסת על שמו בקיבוץ
בשם "בית אהרון".
הבניין יכיל, לפי התוכנית, אולם מרכזי
בן כארבע מאות מקומות ישיבה,
בית מדרש וספריה.
הקמתו תעלה כ-130 אלף לירות.

לאדריכל בית הכנסת נבחר שלמה מוהילבר,
נכדו של הרב שמואל מוהילבר זצ"ל,
מי שהיה ממייסדי חובבי ציון ומאבות הציונות הדתית.
שלמה נולד בשנת תרס"ט (1909)
ונפטר בתאריך כ"ג בתשרי תשנ"ב (1981).
בן 72 היה במותו.
היה נשוי לברוניה והורים ליורם ז"ל.
הובא למנוחת עולמים בבית העלמין
הר המנוחות בירושלים.
על מצבתו נכתב שהיה
"מחלוצי הארכיטקטורה
והאקוסטיקה בישראל".

חנוכת בית הכנסת:
להלן דיווח מתוך עיתון "הבוקר" 3 במרץ 1963.
"נחנך בית כנסת בקיבוץ סעד.
בהשתתפות הרבנים הראשיים לישראל דאז
הרב איסר יהודה אונטרמן והראשון לציון הרב יצחק ניסים זצ"ל,
השרים: שר הפנים משה חיים שפירא, שר הסעד ד"ר יוסף בורג
ושר הדתות זרח ורהפטיג. מבקר המדינה ד"ר יצחק נבנצל.
קהל רב של למעלה מחמש מאות איש נחנך ביום חמישי
בית הכנסת החדש על שם ד"ר אהרון ברט ז"ל.
לאחר דברי הברכה מפי רבים מהאורחים יצאו כל המשתתפים
בריקודי הקפות עם ספרי התורה בתוך בית הכנסת החדש.
גזבר הועדה להנצחת המנוח, מר יעקב דרורי, מסר שבניית
בית כנסת זה, הנמנה עם המפוארים בישובים החקלאים בארץ,
הושקעו 170 אלף לירות והוא מכיל 400 מקומות ישיבה".
כך נכתב בספר: "סעד אחר צעד", עמוד 71:
"כבר משעות הבוקר המוקדמות הורגשה תכונה בחזית הבניין.
נטיעות חפוזות, רמקולים ודגלים.
בשעות הצהרים כבר הופיעו האורחים הנכבדים,
שהתקבלו על ידי הילדים שדגלוני כחול-לבן בידיהם ושירה בפיהם.
צבא צלמים ועיתונאים עקב אחר הנאומים וקביעת המזוזות
על ידי הנכבדים והרבנים.
הקפות, קריאה בתורה ותפילה מלווה שירה בציבור באו לאחר מכן,
בחדר האוכל התכנסו לסעודת מצוה.
אין אנו נוהגים לשבח ולהלל, אך הפעם יש מקום להרים
על נס את מסירותו הבלתי נלאית של יעקב דרורי ז"ל,
בלעדיו יתכן ולא היה קם מפעל זה.
לשני ילדים שנולדו בשבוע זה הציעו לקרוא דרור ודרורה".

הרחבת בית הכנסת:
לפני חמישים שנה, בחודש תשרי של שנת תשל"ג (סתיו 1972), הורחב בית הכנסת.
בספר "סעד אחר צעד" נכתב:
"הרחבת בית הכנסת עומדת בפני סיומה.
נוספו מאה וחמישים מקומות לחברים
וכתשעים מקומות לחברות".

בית הכנסת כיום:
"זה הגדול קטן יהיה"
כך ברך שר הדתות ד"ר זרח ורהפטיג ביום חנוכת בית הכנסת
ובכך הביע תקוה שבית הכנסת יהיה בעתיד צפוף במתפללים,
ואכן כך היה ברוך השם.
לפני כשנתיים נפתח בית הכנסת לעדות המזרח והוא מתקיים ב"גן רימון" הישן.

הלומי צער וכואבים אנו מודיעים על פטירותו של
מרדכי (מוטק'ה) מנשה ז"ל
ההלוויה תתקיים ביום ראשון, כ"ז תמוז תשפ"ג, 16/07/2023
בשעה 00:30, בבית עלמין ספרדי קהילת ירושלים 030
יושבים שבעה בבית ההורים – רחוב הנוטרים 4 במוצאי שבת
הורים, אחיות וילדים

מערכת בתי המשפט, מנהל בתי המשפט, השופטים, הגמלאים, ועובדי מערכת בתי המשפט מביעים צער רב על מותו של גמלאי בית משפט השלום בבאר שבע, ומביעים את תנחומיהם הכנים לבני המשפחה.

אמיר עוז מנחם את קרן זק"ש-הדר במות אביה ז"ל ומשתתף בצער המשפחה.


בס"ד,
לזכרם של משה ומרים קאופמן ז"ל
מאת: ישראל זיסק
לפני ימים אחדים, בתאריך ד' בתמוז,
מלאו 44 שנים לפטירתו של משה קאופמן ז"ל מקיבוץ נגבה.
לרגל יום הזיכרון שהיה, כתבתי כמה מילים לזכרם
של משה ומרים קאופמן ז"ל, ממייסדי הקיבוץ.

להלן ציוני דרך בחייה של מרים קאופמן לבית קריניץ ז"ל:
מרים בת אהרון (קריניץ) ומלכה (שיקלר), נולדה בתאריך ט' בטבת תר"ע(21.12.1909),
בעירה קולומיאה , אשר בגליציה, שבפולין.
משפחה ברוכת ילדים, של אחד עשר אחים ואחיות.
האב אהרון עבד בבית אריזה לבירה.
במלחמת העולם הראשונה היה חייל בצבא האוסטרי.
המשפחה הייתה שומרת מסורת וציונית.
מרים הייתה ילדה מלאת מרץ.
מילדותה הייתה אהובה על כל בני ביתה ועל כל מקריה.
לאחר סיומה את לימודי בית הספר, הצטרפה לתנועת
"השומר הצעיר" והייתה פעילה מאוד בקו המקומי.
הצטרפה לקבוצת ההכשרה ועבדה בעבודות קשות ביותר.
בשנת תרצ"ד (1934), בגיל 25, עלתה לארץ ישראל (ללא רשות הוריה), עם קבוצת המפלס מגליציה.
בשנים הראשונות בארץ הצטרפה לקבוצת החברים בכרכור,
שם הכירה בשמירה את משה קאופמן. בהמשך הצטרפה לגבעת גנים
ולאחר מכן הייתה ממייסדות נגבה.
מרים התחתנה עם משה ונולדו להם שלושה ילדים:
נירה, אהרון ומלי.
עבדה כמטפלת ילדים.
חלתה ובחורף של שנת תשי"ט (1959) הלכה לעולמה.
בת חמישים בלבד הייתה במותה.
הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בקיבוץ נגבה.
על מצבתה נכתב:
"מרים קאופמן
בת מלכה ואהרן קריניץ.
נולדה בשנת 1909 בפולין.
נפטרה בכ"ד טבת תשי"ט.
4.1.1959".

לזכרו של משה קאופמן ז"ל:
משה נולד בתאריך י"ט בניסן, חול המועד פסח תרע"א( 1911), להינדה וישעיהו קאופמן
באזור וולוצלבק, עיר על נהר הויסלה במערב פולין.
משה גדל במשפחה ברוכת ילדים: תשעה אחים ואחיות והוא היה במקום הרביעי בסולם הגילים.
גדל בבית דתי ולמד ב"חדר", אצל המורה אשר נקרא "מלמד".
ב"חדר" למדו תורה, גמרא ועברית-שפת הקודש.

אימו של משה עבדה בחנות מכולת.
ואביו היה עצמאי, קבלן זגגות זכוכית
גם משה עזר בעבודת הזגגות והתמקצע בחתיכת הזכוכית.
המשפחה התקשתה להתפרנס ולכן כל חמשת האחים נאלצו לעבוד מגיל 13.
משה גדל עם משפחתו בקהילה יהודית וסיפר כי הם סבלו מאנטישמיות
ומשנאת יהודים מצד הפולנים. הוא גם סיפר שחווה מספר פוגרומים.
משה למד נגרות, כדי שיהיה לו מקצוע בישראל. זה אחד המקצועות
היחידים שהיה אפשר ללמוד בפולין. משה למד בעיקר לבד, קרא רבות
בעברית, יידיש, פולנית וגרמנית.
עם סיום בית הספר היסודי לבנים, הצטרף עם חבריו לתנועת הנוער של "השומר הצעיר".
נהג לישון במטבח ליד מנורת נפט והיה קורא עד מאוחר בלילה
ומתכונן לפעולות בקן ה"שומר הצעיר" בגדוד.
בזמן שהוא היה מעביר את הפעולה, כולם היו מקשיבים בפה פעור.
במקביל למד נגרות, כדי שיהיה לו מקצוע בארץ ישראל.
משה למד בעיקר לבד, קרא רבות
בעברית, אידיש, פולנית וגרמנית.
בשומר הצעיר הוא למד על ארץ ישראל, בעיית היהודים והציונות
אט אט התגבש אצלו הרעיון של הצטרפות ל'חלוץ",
יציאה להכשרה ועליה לארץ ישראל.
הוריו לא רצו שיעלה ארצה.
כל אחיו נשארו בפולין עם הוריו.
רבים ממשפחת קאופמן וממשפחת קריניץ נספו בשואה.

משה עלה ארצה בשנת תרצ"ד (1934). צעדיו הראשונים בארץ הוליכוהו לכרכור(שם כאמור הכיר את מרים)
ובהמשך להכשרה בגבעת גנים.
כבעל מקצוע מצא את מקומו בעבודת הנגריה של הקיבוץ שמוקמה בצריף קטן בנחלת יהודה.
עם הקמת נגבה המשיך לעבוד בענף זה.
במלחמת העצמאות משה מילא תפקיד מרכזי כסגנו של קובה וילן ז"ל, מי שהיה מפקד הכוחות בנגבה.
מספר קובה וילן:
"משה מסמל באישיותו את כל אשר עבר על קיבוצנו:
קו שומרי, קיבוץ הכשרה, עליה, התיישבות, הגנה,
קליטת עליה, יצירת חברה חדשה.
ביחוד אני זוכר את הלילות הארוכים שעשינו יחד
בהפוגות בין הקרבות בבונקר הפיקוד".
בתמונה מאותם ימים, רואים את משה קאופמן ז"ל
מצולם ליד הכניסה לעמדה 6 בקיבוץ ועל השלט שהוצב שם נכתב:
"תבונה, אומץ לב, אהבת החירות-
המה יסוד לחימתנו".
לאחר המלחמה, במשך שנים רבות עבד ברפת.
רכש ידע וניסיון רב בענף זה
והערכה זו מצאה את ביטויה על-ידי חברותו במשך שנים רבות בהנהלה
החקלאית ובהנהלת "החברה להזרעה".
בסוף שנות השישים, אשר כוללת את תקופת מלחמת ששת הימים,
כיהן במשך כשנתיים וחצי כמזכיר הקיבוץ.
לאחר פטירת מרים רעייתו, התחתן בשנית עם שושנה ליטבק ז"ל.
בקיץ תשל"ט(1979), ימים ספורים לפני חגיגות הארבעים לקיבוץ, משה הלך לעולמו.
בן 68 היה במותו.
הובא למנוחת עולמים בבית העלמין של קיבוץ נגבה.
על מצבתו נכתב:
"משה קאופמן
בן ישעיהו והינדה.
נולד י"ט ניסן תרע"א.
17.4.1911.
נפטר ד' תמוז תשל"ט.
29.6.1979".
"תהא נשמתם של משה ומרים קאופמן
צרורה בצרור החיים".
אמן.
ברוך השם משה ומרים זכו לנכדים ונינים
וכדברי הנכד עידן:
"הנכדים והנינים ממשיכים בדרכו החלוצית
של סבא משה ומפריחים את השממה".

בצער רב אנו מודיעים על פטירתו של גד קומרן ז"ל
בעל, אבא, סבא
לוחם בחייו ובמותו
ההלוויה תתקיים ביום שישי ה 23.06, ד' תמוז התשפ"ג
בבית העלמין הרצליה החדש בשעה 11:30
האבלים:
אישתו צפי, ילדיו ארי, דור, רונה וכל בני המשפחה

בצער עמוק אנו מודיעים על פטירתה של
אשתי, אמנו, אחותי וסבתנו היקרה

שולמית שמידט ז"ל
לבית שטיינפלד

ההלוויה תתקיים ביום רביעי, כ"ה סיוון תשפ"ג, 14/06/2023,
בשעה 16:00, בבית העלמין החדש בהרצליה.

יושבים שבעה בבית המנוחה ברחוב קהילת ציון 4, קומה 8, דירה 25, הרצליה.
ביקורי תנחומים בין השעות 13:00-10:00, 18:00-16:00.

בצער רב וביגון קודר אנו מודיעים על פטירתו של
בעלי, אבינו, אחי, וסבנו

יהודה צורף ז"ל

ההלוויה התקיימה ביום שישי, כ' סיוון תשפ"ג, 9.6.2023
בשעה 13:30 בבית העלמין תל רגב, החלקה הספרדית, חיפה

יושבים שבעה בבית המנוח:
נורית 17/א, דירה 3, חיפה
בימים ראשון עד רביעי בשעות 13:00-9:00, 20:00-16:00

המשפחה האבלה

בכאב וביגון רב אבלים על לכתה לעולמים של חיהל'ה ז"ל, אם סבתא ואחות.
הלוויה תתקיים ביום ראשון 11.06.2023,
בבית הקברות ירקון שער פתח תקווה בשעה 15:30.

בצער רב אנו מודיעים על פטירתה של אמנו וסבתנו היקרה
רחל(ארלט) לינדנר ז"ל
ההלוויה תתקיים היום יום שישי כ' בסיוון, תשפ"ג, 9.6.23 בשעה 14:00
בבית העלמין האזורי "גדרות".
יושבים שבעה
ברח הלילך 82,כפר מרדכי
הבנות: דפנה רוכמן-לינדנר
נאוה כהן.
החתנים, הנכדים, הנין

בצער רב וביגון לב
אנו מבכים על פטירתו של גאון עולם
מורינו ראש הישיבה רבן של כל בני הגולה ירחמיאל גרשון אדלשטיין זצוקלה"ה

המבכים מרה
עלון משמחי לב

בצער רב אנו מודיעים על פטירתו של סבנו היקר שאול בן מנהיים אשר שימש מנהל אגף מס רכוש בצפת ונחשב לאיש מיוחד ועזר לאנשי ספד ללא כל תמורה.


בס"ד,
לזכרו של חיים מכלוף ז"ל
מאת: ישראל זיסק
לאחרונה, בתאריך י"ז באייר מלאו "שלושים" יום,
לפטירתו של חיים מכלוף היקר ז"ל , אשר נפטר בחול המועד פסח
ומי שעבד במשך כשלושים שנה במסירות כשכיר בגד"ש משואות יצחק בחוות מרים.
"תהא נשמתו צרורה
בצרור החיים".
אמן.
חיים בן מזלה וכליפה ז"ל, היה "דור שני" לעולי לוב, שמשפחתם עלתה ארצה בשנת תש"ט (1949).
תחנתם הראשונה הייתה בנימינה, בהמשך עברו למושב שובה,
ומשם למושב בית שיקמה (סמוך לאשקלון) בעקבות האחות הבכורה,
אשר עלתה ארצה לפניהם והתגוררה שם.
חיים נולד בתאריך כ"ב בשבט תשי"א (29.1.1951).
למד בבית הספר במושב.
מספרת מזל בתו מתוך ההספד שאמרה ביום ההלוויה:
" מסיפוריך אני יודעת שהייתה לך ילדות מלאת חוויות,
מלאת כיף אמיתי כזה של פעם ילד טבע שגדל במושב עם עשרה אחים
ואתה התשיעי אחד לפני האחרון בן זקונים.
אך מהר מאוד בתחילת שנות העשרים לחייך התייתמת משני הוריך.
אני זוכרת את כל הסיפורים שלך.
על איך האחיות הגדולות שלך גידלו אתכם באהבה גדולה ודאגו לך".
חיים התגייס לצבא ושרת כטבח בבסיס בה"ד 12
ובמשך שנים רבות עשה שרות מילואים.
לפני כחמישים שנה, בתאריך כ"א באב תשל"ג (19.8.1973).
חיים התחתן עם רינה לבית מסיקה
והחתונה נערכה באולמי "יהלום" בבאר שבע
ונולדו להם שני ילדים: מזל ואפי.
מדברי מזל:
" לאחר מספר שנים אני ואפי נולדנו והיינו לכם לאושר גדול
גידלת אותנו תמיד באהבה גדולה ועם ערכים חזקים ללקיחת אחריות התמדה לא לוותר ולהצליח בכל דבר שאנו עושים.
תמיד כילדה דאגת להגיד לי: תלמדי תשקיעי ותקבלי ממני כל מה שתרצי.
לא אשכח שבכל פעם שהבאתי מבחן שהוא לא ציון מאה, שאלת איפה ברחו לך שלוש נקודות עם חצי חיוך אוהב.
אבא הפכת אותי למה שאני היום כמו שביקשת למדתי ולמדתי ואמשיך בע״ה גם בעתיד
כשהגיע הרגע לצאת לקצונה חיזקת ואמרת ברור שתצאי ותצליחי אני יודעת שהיית גאה בי ובאפי
תמיד על כל הדרך שלנו, על כל קורס על כל דרגה".
כיום מזל ואפי הם אנשי ביטחון, אשר בחרו במסלול הצבאי.
מזל משרתת בדרגת סגן אלוף בפיקוד העורף, כראש ענף בטיחות וביקורת
ואפי בדרגת רס"מ, מפקד ימ"ח בערבה.
ברוך השם, מזל ואפי זכו להתחתן ולהקים משפחות משלהם
וחיים ז"ל ותבדל"א רינה זכו לנכדים.
מזל:
" שמחה על כך שילדיי זכו להכיר אותך ושמחה שהצלחת להפגין להם אהבה ולפנק אותם בדרכך בכל פעם שפגשת אותם".
חיים אשר עבד בחוות מרים, נהג לספר על החווה בשנותיה הראשונות,
בהנהלתם של ליאון אליגולשווילי(איש עסקים יהודי-צרפתי), נתן ילין-מור (מי שהיה מפקד אירגון הלח"י) ומולה הרמתי ז"ל
(סגן אלוף אשר נפל במלחמת יום הכיפורים)ועל הפועלים שבימי קטיף הגיעו עד לאלף פועלים
ובימי שיגרה עד למאתיים פועלים.
חיים היה הטוב של יוסי המר, איתו שמר על קשרים במשך שנים רבות.
חיים אהב לגדל בעלי חיים, בין השאר כבשים, ארנבות, יונים ותרנגולות.
מזל: " זוכרת את אהבתך לבעלי חיים שתמיד גדלו איתנו זוכרת את הפרידה העצובה שלך מעדר הכבשים הענק שהיה לנו".
בשנים האחרונות לא היו קלות עבור חיים מבחינה בריאותית ומצבו הדרדר.
מזל:
"נזכור לך תמיד את אהבתך לצבא ולמדינה.
אנחנו נתגעגע לטלפון הקבוע שלך בבוקר על שאלתך לשלום הנכדים שכל כך אהבת לצחוקים לסיפורים ולבדיחות שהם רק שלך.
אבא תחסר לנו מאוד, תחסר לי בעיקר בשעת קושי שם תמיד ידעת לזרוק איזו עצה מצחיקה שלבסוף הסתברה כמדוייקת ואותה לקחתי איתי הלאה".
בחול המועד פסח, בתאריך: י"ח בניסן תשפ"ג, חיים הלך לעולמו.
בן 72 היה במותו.
הובא למנוחת עולמים בבית העלמין החדש בגבעת ציון באשקלון.
על מצבתו נכתב:
"פ"נ.
חיים מכלוף
בן מזלה וכליפה ז"ל.
נפטר י"ח בניסן תשפ"ג
29.01.1951-09.04.2023.
ת.נ.צ.ב.ה.

האמת והצדק תמיד היו נר לרגליך.
איש עובד אדמה.
מלא טוב לב ונשמה.
גם כאשר הנתיבים
היו מפותלים והדרך הייתה משובשת,
בעקשנותך וחריצותך שאפת להצלחה.
האהבה והדאגה שלך למשפחה
היו תמיד חשובים לך מהכל.
את החלל שנפער בליבינו
איש לא יוכל למלא.
נתגעגע אליך.
אבא ובעל אהוב שלנו".

"המרחם על כל בריותיו ,
הוא יחוס, יחמול וירחם
על נשמת המנוח חיים מכלוף ז"ל.
רוח השם תניחנו בגן עדן
עם שוכני עמו ישראל.
אמן".
פסוקי אבלות הנאמרים לפי מנהג עדות המזרח.

ברצוני להודות למזל בוחניק ולאפי מכלוף.

"הכניסיני תחת כנפך והיי לי אם ואחות" כך כתב ח.נ. ביאליק וכך הרגשתי אני כשרינה קיבלה אותי ועוד 8 חבר'ה צעירים בני 18 בפתיחת הקורס הראשון של טכנאי חדר ניתוח שהתקיים ב"תל השומר" (כיום "שיבא" ) בין השנים 1964 עד 1966. רינה הייתה מרכזת ומדריכת הקורס וליוותה אותנו לכל אורך הקורס, עזרה לנו בכל מה שיכלה וגם מעבר לכך. מדי פעם גם אירחה אותנו בביתה שבשיכון הרופאים ואחרי סיום הקורס ובהמשך השנים אף עמדה בקשר עם אחדים מאיתנו. לפני כ 15 שנה חידשתי עמה את הקשר ואף ביקרתי אותה מספר פעמים בביתה שברמת גן, היכן שפגשתי את יצחק ז"ל בעלה, אותו זכרתי עוד מימיי בקורס. לפחות פעם בחודש שוחחנו בטלפון והחלפנו חוויות וזיכרונות מזמנים יפים אחרים. ב 2014, במלאת 50 שנה לקורס, קיימתי בביתי מפגש של כל חבריי לקורס ורינה הייתה אורחת הכבוד. הספקתי עוד לבקרה כשבועיים לפני פטירתה והבנתי מיד שזוהי פגישתנו האחרונה.
צר לי עלייך רינה יקרה. נוחי בשלום על משכבך. יהי זכרך ברוך.

אמיר עוז מנחם את יריב נחשון במות אביו ז"ל ומשתתף בצער המשפחה

הנהלת עמותת יד לדל, ראשון לציון -והנהלת י.יזמות חברתית זכרון יעקב
שולחת תנחומים למשפחת מילברג הנכבדה עם פטירת האם והסבתא מרת חווה מילברג ע"ה,
שהייתה דמות מופת של האיידשע מאמא,
"פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה".

אנו שולחים תנחומים למר דורון ויהודית מילברג ולאחים ולאחות.

"המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד בבניין ציון וירושלים תנוחמו"

בראש מורכן,
הנהלת עמותת יד לדל ראשון לציון.
הנהלת י.יזמות חברתית זכרון יעקב.

עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, ראש העירייה, חברות וחברי מועצת העיר, עובדות ועובדי העירייה ותושבי העיר משתתפים באבלו הכבד של דורון מילברג, מנכ"ל עיריית ראשון לציון על פטירת אמו ושלוחים תנחומים כנים לכל המשפחה.
יושבים שבעה בבית המשפחה, רח' הרב קוק 17 פ"ת.

אסף דעבול, מ"מ יו"ר דריקטוריון, חברי הדירקטוריון והחברים מהחברה הכלכלית שולחים תנחומים לחברם דורון מילברג מנכ"ל עיריית ראשל"צ על פטירת אמו.

למשפחת קפלן איילון וב"ב ,ואסף וב"ב
אם לכתה למנוחת עולמים של האם והסבתא
שעליה נכתב "פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה
מרת איזבל בת יצחק קפלן אשת חבר לבן עמי קפלן עליהם השלום

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים,בנחמת ציון וירושלים תנוחמו

בוגרי מחזור י (שלפני האינטגרציה )בית הספר ע"ש אברהם שלמון ראשון לציון


בס"ד,
הרב חיים דרוקמן זצ"ל כילד ניצול שואה
מאת: ישראל זיסק
לפני חודשים אחדים בנר שמיני של חנוכה הלך לעולמו מורנו ורבנו הרב חיים דרוקמן
זצ"ל, יליד פולין.
במאמרי זה ברצוני לספר על תקופת ילדותו של הרב זצ"ל, כניצול שואה.
להלן ציוני דרך בחייו כילד:
"האדם הוא תבנית נוף ילדותו", כך אומרת האמרה. תקופת הילדות מעצבת את דמותו של האדם.
הרב חייים מאיר דרוקמן, בן לר' אברהם מרדכי ומילכה.
נולד בתאריך ט"ז בחשוון התרצ"ג (15 בנובמבר 1932) בעיירה קוטי שבפולין,
נשלח לבית הספר באידיש, שם הוכרחו הילדים להגיע ללמוד בשבת. בתקופת השואה, לאחר הכיבוש הנאצי,
הסתתר עם הוריו במחבוא שנחפר מתחת לבית דודו באזור הלא יהודי של העיירה.
בקיץ תש"ב (1942) נמלטו הוריו ביחד עימו לצ'רנוביץ שברומניה,
שם שהו במשך שנה. בחלק מהזמן שהה בבית יתומים. עלייתו ארצה בדרך לא דרך. לוותה בניסים רבים.
אחרי שהצליחה משפחת דרוקמן להימלט מהתופת הנאצית, הוריו ניסו להשיג אישורי עליה לעלות ארצה.
בתקופת השואה שערי הארץ היו נעולים על ידי הבריטים, ולא ניתן היה להשיג את האישורים.
הוריו איתרו זוג שהיו חשוכי ילדים, שהצליחו לקבל אישורי עליה, ומסרו את הילד חיים בן ה- 11 לידם,
שכביכול הוא בנם, וכך היה אמור לעלות לארץ ישראל. הם עשו זאת כדי להצילו.
בחודש אב התש"ד (אוגוסט 1944), הילד הרב חיים דרוקמן והוריו המאמצים הגיעו למקום שממנו הפליגו
שלוש אוניות שהיו מיועדות בתחילה להובלת בעלי חיים ועל גביהן העלו מאות יהודים.
הם עמדו וחיכו שיקראו בשמותיהם לעלות. אונייה אחת כבר הפליגה, השנייה כבר עמדה ועדיין לא קראו להם לעלות.
יהודי אחד שעימו נסעו, שאל את האחראים מה קורה איתם ולאחר בדיקה, נאמר להם שכבר קראו להם לעלות לאוניה השנייה,
אבל כעת היא כבר מלאה ועומדת להפליג. נאמר להם להמתין לאונייה השלישית. אותו פיספוס של העליה לאונייה השנייה,
הציל את חייו של הילד חיים דרוקמן. האוניה השנייה שבה היו אמורים להפליג לארץ ישראל הוטבעה על ידי הנאצים ומרבית נוסעיה ניספו.
האוניה השלישית, שבה הפליגו עשתה דרכה לטורקיה ומשם הם נסעו ברכבת לארץ ישראל.
כאשר הגיעו לארץ, לא היה לילד חיים אפשרות להודיע להוריו, משום שהיה זה בעיצומו של מלחמת העולם.
הוא גם לא ידע מה עלה בגורלם והוריו גם לא ידעו שהגיע ארצה.
עם עלייתו ארצה, הילד חיים הצעיר הוכנס לבית היתומים "מוסד עלייה" בפתח תקווה, ובאחת הלילות העירו אותו עם בשורה מיוחדת.
הרב דרוקמן מספר: "בעודי ישן שנת ישרים העירו אותי מנהלי המוסד ואמרו לי: ההורים שלך בארץ.
הם העירו אותי דווקא בלילה מפני שהם חיכו ששאר הילדים היתומים כבר ישנו,
כדי שחלילה לא יפגעו מכך שמגיעים הורים של אחד הילדים והם נותרים ללא הוריהם".
משפחת דרוקמן שוב התאחדה ועברה להתגורר בגבעתיים.
הוריו: אברהם מרדכי ומילכה עבדו לפרנסתם מחנות ירקות והבן חיים היה להם לעזר.
חיימק'ה, כך כינו אותו חבריו, התקבל ללימודים בישיבת "בני עקיבא" כפר הרוא"ה אצל הרב משה צבי נריה זצ"ל.
במקביל החל את דרכו בתנועת "בני עקיבא", בתחילה כחניך ולאחר מכן כמדריך.
התגייס לצה"ל לגרעין נח"ל של "בני עקיבא" לקיבוץ סעד.
היה בין השאר חברם הטוב של יבדל"א דודה זהבי וליפא אהרוני.
הרב דרוקמן התחתן עם שרה. לימים רופאה. ביתו של פרופ' יעקב נחום אפשטיין ונולדו להם ברוך השם
ילדים, נכדים ונינים רבים.
חייו של הרב דרוקמן ניצלו מספר פעמים בתקופת ילדותו. סיפור הצלתו מהווה עד היום את הנעה לפעילותו ולתחושת הניצחון על הנאצים.
לפני שנים אחדות נשאל הרב דרוקמן מה היה אומר לילד חיימק'ה בן השש:
"הייתי אומר לו שברוך השם, אחרי כל מה שעבר עליו יש הרבה מה להודות. ברוך השם על כל מה שזכה".
הרב חיים דרוקמן זצ"ל, תושב מרכז שפירא, הובא למנוחת עולמים בבית העלמין האזורי במשואות יצחק,
ביום שני, "זאת חנוכה", ב' בטבת תשפ"ג.
בן תשעים היה במותו.
קהל רב של עשרות אלפי אנשים השתתף בהלוויה.
"תהא נשמתו צרורה
בצרור החיים".
אמן.

נפטרה בשיבה טובה
תרמה את גופה למדע

השבעה תתקיים בבית משפחת יהל:‏
רח' חגי 11, רמת גן
מיום רביעי 26.4.2023 עד יום שני 1.5.2023, כולל.‏
בימי חול: בשעות 10-14, 17-21, ביום שישי 10-14, ובשבת 17-21‏

בנותיה ובני ביתן:‏
איריס, אלי, אור, אור וספיר יהל
שירלי, שי, שקד ולילך אנקול
אחיינה: רובי גוטייה – פריז
המטפלת המסורה: נינה
הנינים וכל בני המשפחה המורחבת

אם לכתו למנוחת עולמים של הקצין נתן נתי אבטליון ע"ה ,שלוחים אנו תנחומים למשפחתו
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד בבניין ציון וירושלים תנוחמו

י.יזמות חברתית ראשון לציון -וזיכרון יעקב

בצער רב אנו מודיעים על פטירתו של אחי, אבינו וסבנו האהוב,
פרופסור אמריטוס דוד חסון ז"ל

ההלוויה תתקיים ביום שישי, 21.4.23, ל' בניסן תשפ"ג

בשעה 11:30, בבית העלמין שדה יהושע, שער תמר

יושבים שבעה בבית משפ' גלעד (חסון),
רח' השקמה 36 דירה 1,
נשר

אחותו, קליר חסון
בתו, ד"ר דליה חסון גלעד וב"ב
בנו, דניאל חסון וב"ב

דליה 050-6527697 דניאל 054-7780124

ברוך דיין האמת

לכ"ק האדמור מביטשקוב הראבע דוד בן כ"ק האדמור זיידע שמואל שמעלקא רוזענבוים
עם עלייתה בסערה השמיימה -לאחר שנזדככה בייסורים רבים
של הבת מרת סימא ברכה ע"ה
פיה פתחה בחוכמה ותורת חסד על לשונה
שולחים אנו כסא דנחמתא למשפחתו של הראבע ומבכים יחד את המשפחה את פטירתה של הבת הנכבדה מרת סימא ברכה נוחה עדן

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד
בבניין ציון וירושלים תנוחמו

המנחמים חברי ארגון החסד יד לדל ק"ק ראשון לציון ויאיר יעקב בן רבקה יו"ר העמותה ומוקירכם מזה שנים

הנהלת עמותת החסד "יד לדל" ק"ק ראשון לציון
שולחת תנחומים -כסא דנחמתא למשפחת קלמנטינובסקי הנכבדה
עם עלייתו בסערה השמיימה, של הבעל, האב, הסב
עו"ד ר' יצחק קלמנטינובסקי זצ"ל
בר אוריין-אהוב על המקום, אהוב על הבריות ומקרבן לתורה
בן נאמן לציונות הדתית הלאומית

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד בבניין ציון וירושלים תנוחמו

הנהלת העמותה חברי העמותה ומטופליה

בצער רב ובכאב אנחנו מודיעות על פטירתה של אימנו
פנינה מנדלר ז"ל
היא נפטרה בשיבה טובה, במיטתה, כשאנחנו איתה.
סימה שמואלי
רונית מירון

בצער רב ובכאב גדול אנו מודיעים על פטירתה של אמנו סבתנו ואחותנו האהובה
אסתר קבין ז"ל
לבית אזולאי
ההלוויה התקיימה ביום ראשון.
יושבים שבעה בבית המשפחה בחופית. המשפחה האבלה

בצער רב אנו מודיעים על פטירתו של
אחינו, אבינו וסבנו
משה בליי

ההלויה תתקים ביום שני, 10 באפריל, בשעה 17:30
בבית העלמין החדש הרצליה
(לרשום ב WAZE "בית העלמין העירוני הרצליה")
אחיו: מרדכי בלאו
ירון אנוש (בלאו)
ילדיו: גיל וסיגל
כלתו: אפרת
נכדיו ונכדותיו:
יהונתן, יואב, רוני ואייל

במלאת חמש שנים לפטירת יקירנו
נזכור באהבה ובגעגועים את אהובנו

ישראל רבין ז"ל

האזכרה תערך ביום שישי 31.3.2023
ט׳ ניסן תשפ"ג, בשעה 11:00 בבוקר
בבית העלמין נס ציונה

אשתו: אילנה
ילדיו: סיון, שירן, אפרת ועמית
אחותו: סימונה
נכדיו: עדי, בן ושי

משפחת אבן חן ובני משפחת פלדמן לדורותיהם אבלים על מותה של וולי, אחרונת דור שורדי השואה, בת 101 במותה.
אישה מיוחדת, אופטימית וחכמה, שוחרת חיים וספורט.