אמיר עוז מנחם את יוגב זינדני על מות אביו ז"ל ומשתתף בצער המשפחה

בס"ד
למשפחת שימונוב היקרה
במלאת חודש לפטירת של יקירכם וחברינו היקר סימון (עדיין קשה לדבר בלשון עבר)
אנו מאחלים לכם ימים טובים ויותר משמחים.
המנוח היה חביב לאהוב על כולנו
ולא נשכח אותו לעולם.
יהי זכרו ברוך.

ותיקי בח"ש / פלכ"ר גר"פ 284 אבלים על מות חיים ז"ל, מעמודי התווך של היחידה. יהי זכרו ברוך.

בס"ד
במלאת חודש לפטירת יקירינו
אברהם נתן בן שמחה ז"ל
תערך תפילת מנחה לערבית למילוי נשמתו. ביום חמישי י"א שבט 17/01/19 (למיניינם) בבית הכנסת בית-אל ר"ח טייבר 57 גבעתיים
המשפחה

אמיר עוז מנחם את אלון כהן על מות אביו ז״ל ומשתתף בצער המשפחה

בס"ד
מאת: ישראל זיסק

אריה אריאלי ז"ל, נולד בשנת תרפ"ח-1928,
בעיר דורוחי שברומניה.
שמו הראשוני היה: ליקה קוטר.
להוריו קראו: משה ורבקה ז"ל.
אחיו הצעיר: דב נפטר עוד ברומניה.
בתקופת השואה אריה ברח והתחבא.
היה עצור ברומניה.
הוכר כאסיר ציון.
למד וידע עברית עוד מרומניה.

הוריו ז"ל,עלו בשנות החמישים לפניו לארץ ישראל.
אריה עלה ארצה בשנת תשכ"ד-1964, יחד עם אשתו: חנה(ילידת תרצ"ו-1936),וילדיו: דב ומירי,
והתגוררו בנהריה בדירה ברחוב החלוץ.
עבד כעצמאי, ככורך ספרים בבית מלאכה בעיר.
אשתו עבדה במחלקת הרווחה בעיריית נהריה.
דב הבן היה שחקן כדורגל ואף אימן בבית"ר נהריה.
אריה אריאלי היה אדם דתי, צנוע ופשוט. דיבר בשקט.
נהג לעשות אזכרות לאנשי האצ"ל שנפלו לפני הקמת המדינה.

היה ידידם של רבים ממנהיגי תנועת החרות והליכוד.
אהב את מנחם בגין ז"ל.
נהג לבקר רבות ב"מצודת זאב".

בשנות השמונים היה מתפלל ב"ימים הנוראים" כחזן בבית הכנסת
"קדושי יאסי" בבאר שבע, והיה לן אצל משפחת קרוב משפחתו אלי צ'ובוטרו ז"ל.
עד היום אני זוכר לטובה את מנגינותיו היפות כאשר עבר לפני התיבה כשליח ציבור.
אריה הלך לעולמו בגיל שמונים.
חנה רעייתו נפטרה בגיל 72.
על מצבותם כתוב:
על אריה אריאלי ז"ל:
"איש ציבור, מנאמני ז'בוטינסקי, ממיסדי בית"ר ותנועת החרות.
נפטר בתאריך: ל' בכסלו תשס"ז-2006.
חנה אריאלי ז"ל:
חנה(נוצי)
בת יעקב ושרה.
יפת נפש.
אצילה ואהובה
שטובת משפחתה תמיד לנגד עיניה.
נפטרה: ח' באדר א' תשס"ח. 2008.".
"תהא נשמתם צרורה בצרור החיים"
אמן.

בתמונה המצורפת מופיעים אריה אריאלי מימין ויחיאל קדישאי ז"ל משמאל.

מאת: ישראל זיסק
לאחרונה הלך לעולמו עמוס שמעון מגידיש ז"ל,
מי שהיה ראש המועצה האזורית "שפיר" במשך עשר שנים,
בשנים: תשנ"ב (1992) ועד שנת תשס"ב (2002).
היה מנהיגם של תושבי דרום המועצה.
בן 79 היה במותו.
יהי זכרו ברוך.
עמוס נולד בשנת תרצ"ט-1939 בלוב, בעיר איפרן,
לשמעון שמעיה וחוטה ז"ל.
שמו השני של עמוס היה שמעון על שמו של אביו,
כמנהג יהודי לוב.
בשנת תש"י-1950, בהיותו ילד בן 11, עלה ארצה יחד עם הוריו
והיו ממייסדי מושב שלווה שליד אבן שמואל.
בצעירותו היה חקלאי וגידל ירקות.
את פעילותו הציבורית החל כמזכיר וגזבר מושב שלווה.
במשך שנים רבות היה סגן ראש המועצה (חמש קדנציות במספר).
עוד בתקופתו של יבדל"א מושקה
ולאחר מכן אצל משה אברהמי.
בשנת תשנ"ב-1992 נבחר לראש המועצה האזורית שפיר,
אותה מילא במשך עשר שנים.
שמעון לאופר יבדל"א היה לסגנו.
יואב בנו מספר:
" אבא ז"ל כראש מועצה עזר רבות לתושבים".
מוסיף משה אברהמי ממושב זרחיה, מי שכיהן כראש המועצה לפני עמוס ז"ל:
"עמוס אהב את האזור ודאג לתושביו".
מוקירי זכרו אחרים מספרים:
היה מנהיג עממי וצנוע.
דיבר בגובה העיניים
וגם דאג לחקלאים.
בבחירות שהיו בשנת תשס"ב-2002 הפסיד לאשר אברג'ל.

היה נשוי לעליזה תבדל"א, אשר יחד הקימו משפחה לתפארת.
הלווייתו התקיימה במוצאי שבת קודש פרשת "וישלח", י"ז בכסלו תשע"ט.
נטמן בבית העלמין האזורי במושב נועם.
"תהא נשמתו צרורה בצרור החיים".
אמן.

לאליהו נתן וב"ב
אתכם באבלכם על פטירתו
של האב
אברהם בן שמחה ז"ל
מתפלל ותיק בבהכ"נס
בית אל גבעתיים.

ת.נ.צ.ב.ה

בס"ד
מצרים על פטירתו של מי ששימש בשנים האחרונות עוזר לגבאי ביהכנ"ס לסייע למתפללים.
ר דוד בלאס בן נג'יה ז"ל.

מתפללים בית הכנסת בית אל גבעתיים.
תנחומים לב"ב.

מודיעים על פטירתו של
חיים פנחס צבי בן מתתיהו ז"ל
אשר נהרג על ידי דריסה של משאית , אין לו אישה וילדים ואנשים שישבו עליו שבעה
לכן אנו מבקשים ומזמינים אנשים ללמוד תורה ומשניות ולהתפלל תהילים להילול נשמתו של הנפטר.