בס"ד,
ברוך דיין האמת.
הלך לעולמו יחזקאל ויזל מי שהיה סגן ראש עיריית באר שבע,
בתחילת שנות השמונים, בתקופת כהונתו של אליהו נאוי ז"ל כראש עיר.
להלן ציוני דרך בחייו של יחזקאל ויזל ז"ל:
נולד בדברצין שבהונגריה, בחג החנוכה, כ"ה בכסלו תרצ"א (15.12.1930),
לרבקה ומרדכי צבי. סבו היה חסיד ויזניץ.
בתקופת השואה היה במחנה ברגן בלזן.
עלה לארץ ישראל באמצעות אוניית מעפילים,
והגיעו לנמל תל אביב יום לאחר הקמת המדינה (יום שבת, ו' באייר תש"ח, 1948).
יחזקאל ז"ל התגייס לצה"ל.
במלחמת העצמאות נלחם ונפצע בלטרון.
משה דיין ז"ל גייס אותו לגדוד 89,
והוא השתתף בכיבוש הארץ מהמרכז ועד הנגב.
עם שיחרורו מצה"ל, בשנת תש"י 1950,
יחזקאל ז"ל למד בנקאות באוניברסיטת "בר אילן".
בשנת תשי"ב-1952 נישאה לדבורה ז"ל
ונולדו להם ברוך השם שלוש בנות, נכדים ונינים.
משפחת ויזל התיישבה בבאר שבע בשנת תשכ"ג-1963
והתגוררה ברחוב אסף שמחוני.
היה במשך שנים רבות מנהל בנק "איגוד" בעיר.
בשנות השבעים והשמונים היה חבר מועצת עיריית באר שבע
וסגן ראש העיר מטעם סיעת המפד"ל.
יחזקאל ז"ל היה ממייסדי הישוב מיתר.
בן 89 שנים היה במותו.
הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים.
"תהא נשמתו צרורה בצרור החיים".
אמן.

בס"ד,
חמישים שנה לפטירתו של השר ישראל ברזילי ז"ל
מאת: ישראל זיסק
לפני ימים אחדים מלאו חמישים שנה לפטירתו של השר ישראל ברזילי ז"ל,
סבו של יבדל"א לירון חברנו לעבודה בגד"ש דגנים והאחראי על מטע
האבוקדו במשואות יצחק.
ישראל(יולק) ברזילי(אייזנברג) ז"ל, נולד בשנת תרע"ד(1.10.1913), בנישאווה שבפולין,
לאביו ישעיהו אשר היה סוחר עצים, ממשפחה חסידית, שומרת תורה ומצוות
ולאמו פסיה בת פנחס טכורש, ממשפחת רבנים.
קיבל חינוך מסורתי ב"חדר" עד גיל עשר.
למד ב"גימנסיה היהודית" בוולצלבק. שם ספג אוירה ציונית.
בהיותו בן 11 הצטרף לתנועת "השומר הצעיר".
בשנת תרצ"ב-1932 יצא לפריס שבצרפת
ולמד באוניברסיטה ובקונסרבטוריון למוסיקה.
בשנת תרצ"ד-1934 עלה לארץ ישראל.
בבואו ארצה הצטרף לקיבוץ "בנתיב" בכרכור ועבד בפרדסים.
יחד עם קיבוצו עבר לנחלת יהודה. שם התאחדו "בנתיב" עם "ווהליניה ב'".
עד שנת תרצ"ט-1939 היה בקיבוץ גבעת גנים
ומשם עלה להתיישבות ב"נגבה" והיה ממייסדי הקבוץ.
במלחמת העצמאות השתתף על הגנת הישוב.
פעילות ציבורית:
בשנת תש"ז-1947, לאחר מלחמת העולם השנייה יצא לשליחות לאירופה אל שארית הפליטה.
בשנים תש"ח-תשי"א (1948-1951) כיהן בתפקיד ציר ישראל בפולין.
בשנים תשט"ו- תשכ"ה (1955-1965) כיהן כחבר כנסת מטעם מפ"ם בכנסות השלישית עד החמישית.
בכנסת השלישית היה חבר בוועדת החוץ וביטחון. בכנסת החמישית שימש כסגן יושב ראש הכנסת.
משנת תשט"ו (1955) ועד לפטירתו בתש"ל (1970) כיהן כ-11 שנים כשר בממשלות ישראל.
מתוכם כתשע שנים כשר הבריאות וגם כשר הדואר.
כשר בריאות שם דגש על קידום הרפואה בפריפריה, והביא להקמתם של בתי החולים
באשקלון, "סורוקה" בבאר שבע, "הלל יפה" בחדרה ו"יוספטל" באילת.
בריאותו התרופפה מהתרגשות יתר,
כאשר משפחת נפטר שלבו הושתל
בגופו של אדם אחר תקפוהו בביקורות קשות.
ישראל ברזילי הלך לעולמו במפתיע
בתאריך ח' בסיון תש"ל,(12.6.1970)
והוא בן 56 בלבד, לאחר שליבו נדם.
מסע ההלוויה הממלכתית:
ההלוויה הייתה רבת משתתפים שיצאה מרחבת משרד ראש הממשלה בירושלים,
אל מקום מנוחתו בבית העלמין של קיבוץ נגבה.
הארון הוצב ברחבת משרד ראש הממשלה
ודגל המדינה הורד לחצי התורן על גג הבניין.
משמר כבוד של אנשי הכנסת הופקד
משני צדי הארון אשר היה עטוף בדגל הלאום.
ההלוויה נערכה באחריות הרבנות הצבאית,
בהשתתפות נשיא המדינה זלמן שז"ר ורעייתו רחל,
הרבנים הראשיים הרב איסר יהודה אונטרמן
והרב יצחק ניסים, שרים, הסגל הדיפלומטי ועוד.
ראש הממשלה גולדה מאיר ספדה לשר ברזילי ז"ל:
"היית איש עם השקפת עולם ברורה ומוגדרת.
התווכחת איתנו ואנו התווכחנו איתך, אבל תמיד
ידענו שביסוד הוויכוח דואגים אנו לאותו דבר.
היית שותף נאמן ורציני לכל דבר יצירה ובנין בארץ".
לאחר דברי ההספד יצא מסע ההלוויה לקיבוץ נגבה.
שבעים שוטרים תחת פיקודם סגן ניצב מיכאל בוכנר ופקד אברהם ששתיאל,
עסקו בהכוונת הקהל הרב אל בית העלמין.
מסוק צבאי הטיס את ראש הממשלה גולדה מאיר והשרים והוא נחת בשדה ליד.
בבית העלמין נכחו בין השאר
יושב ראש הכנסת ראובן ברקת והשרים:
מנחם בגין, אבא אבן, ישראל גלילי, משה קול,
חיים לנדאו, זרח ורהפטיג, ד"ר יוסף בורג, שלמה הלל
אריה דולצ'ין, ויקטור שם טוב וחיים גבתי.
ליד הקבר הפתוח ספד למנוח בשם קיבוץ נגבה
יעקב צביאלי ז"ל (אביהם של יבדל"א דוד מי שכיום מתפקד
כיושב ראש גד"ש "דגנים" ויוסי ממחלקת הגנת הצומח בגד"ש):
"יולק שלנו, רב פעלים אבל לא
שבע ימים, נפרד מאיתנו. שנות חייו בארץ ובקיבוץ
הן שרשרת ארוכה של פעילות בלתי פוסקת.
הוא שירת את התנועה, את המדינה שבדרך
ואת המדינה, אבל תמיד חזר לביתו משקו,
שאליו היה קשור. היה קשור לאדמת נגבה
וידיד לכולם, ונגבה אוספת אותו באדמתה.
באהבה וברחמים אוספת אדמת נגבה אליה
את השר ברזילי לצמיתות".
עם סתימת הגולל קרא הרב הפיקודי סגן אלוף מרדכי פירון
פרק תהילים מזמור א' והחזן הצבאי
רב סרן אברהם כרמל אמר "אל מלא רחמים".

על מצבתו נכתב:
"יולק
ישראל ברזילי
שר בממשלות ישראל
בשנים 1955-1970.
נולד בפולין 1.10.1913
לפסיה וישעיהו איזנברג
נפטר בירושלים 12.6.1970.
כ"ט אלול תרע"ג-סיון תש"ל".

במלאות "שבעה" לפטירתו,
קיימה הכנסת ישיבת אבל מיוחדת.
בשם הממשלה ספד למנוח סגן ראש הממשלה יגאל אלון
שסיפר על היכרותו עם ברזילי מתקופת "ההגנה".
הוא העלה קווים לדמותו כחבר קיבוץ, איש מוסיקה ומדינאי.
ביציע הכנסת נכחו בני המשפחה וחברי נגבה.
הנצחה:
כשנה לאחר פטירתו, בית החולים באשקלון, אשר יולק ז"ל
פעל להקמתו, נקרא על שמו:"המרכז הרפואי "ברזילי".
המוסיקה הייתה אהבת חייו:
לצד פעילות פוליטית, יולק היה שוחר מוסיקה כמנצח על מקהלות
ופעיל בחיים המוסיקליים בקיבוץ ובפסטיבלים המוסיקליים במדינה.
הוא ניגן על צ'לו, פסנתר, גיטרה ומנדולינה.
מנדולינה אחת נפגעה במלחמת העצמאות,
כאשר נגבה הופצצה על ידי הצבא המצרי.
בנסעותיו הארוכות נהג לשיר ולזמזם מנגינות שונות,
כולל ניגונים חסידיים "מבית אבא".
לזכרו הוקם בנגבה "בית ברזילי"
המשמש כבית תרבות של הקיבוץ.

חייו האישיים:
יולק ז"ל היה נשוי לחוה לבית איזביצקי
ונולדו להם שני ילדים: עדה ואבנר.
להלן ציוני דרך בחייה של חוה ז"ל:
נולדה בשנת תרע"ד-1914, בעיר איזבצה שבפולין.
בית יהודי שומר מסורת.
בילדותה הצטרפה ל"השומר הצעיר".
עלתה לארץ ישראל בשנת תרצ"ד-1934.
הצטרפה לקיבוץ גבעת גנים, לימים נגבה.
במשך שנים עבדה בחינוך,
כבוגרת סמינר הקיבוצים למורים וגננות.
יצאה יחד עם בעלה לשליחות
בשגרירות ישראל בפולין
ועמדה לצידו בחייו הציבוריים.
הלכה לעולמה בחורף תשי"ז-1957,
והיא בת 43 שנים בלבד.
הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין של הקיבוץ.
בשם הממשלה הספידה שר המשפטים פנחס רוזן.
בשם נגבה: החברים זלשינסקי ושלום סמיד.
נציג המשפחה הרב כתריאל פישל טכורש אמר "קדיש".
ראש הממשלה דוד בן גוריון שלח מברק תנחומים.
על המצבה נכתב:
"חוה ברזילי
בת רחל ואלימלך איזביצקי.
נולדה בשנת 1914.
נפטרה ב' שבט תשי"ז".

"תהא נשמתם של ישראל וחוה ברזילי
צרורה בצרור החיים".
אמן.