ד"ר מנחם (חם) דודזון ז"ל

אבלים: אשתו: יעל, ילדיו ובני זוגם: טלי, דניאל, ניר, נורית, שירלי ושגיא, אחיו: נחמה, תמר, מנשה ונורית ובני ביתם, נכדיו: גיא, נגה, שחר, עמית, עומר, גלי, דורון, מיקה, איילה ונעם.
ההלוויה התקיימה ביום ג' ה- 11.06.13.
יושבים שבעה בבית המשפחה, רחוב שנהב 7, נווה ים, ראשון לציון.
המנוח היה בנם של יואב ואידה ז"ל.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר, השירותים הוטרינריים ובריאות המקנה, המכון הווטרינרי ע"ש קמרון, בית דגן, ההנהלה והעובדים מנחמים את משפחת דוידזון על מות יקירם.
המנוח היה גמלאי משרד החקלאות.

מכון ויצמן למדע מנחם את פרופ' ניר דודזון על מות אביו.

איתן, איילת, אורן ואליה סגל מנחמים את משפחת דודזון על מות יקירם.

3 תגובות

  1. את חם זכיתי לראות באירועים משפחתיים – בהם היה עומד גאה ,מול בני משפחתו ומכריו, חיוך חם מעטר את פניו היפות ושני אגמי תכלת חדי מבט ששטפו בחמימות את הנוכחים בחדר.

    זאת הייתה אחת מגדולותיו – הערנות שלו – תשומת לב דקדקנית לכל פרט , מתובלת בלבביות, עממיות ובגובה העיניים.

    השבוע , בלויה של חם ז"ל- צפיתי בשיעור היסטוריה חי ונושם – טובי בניה של ארצנו וממייסדי ראשון לציון הגיעו – בפנים חרושי זיכרונות ,סיפורי גבורה ואהבת המדינה ,כדי לספר עוד קצת על האיש שהכרתי כל כך מעט.

    מעט מדי לטעמי.

    חם לא היה קרוב משפחה שלי מדרגה ראשונה , לא דוד ,לא סבא וגם לא השכן שממול לדלתי.
    חם הוא החם של נורית אחותי,

    חם הוא האיש הגבוה והיפה שהיה מגיע עם יעל לבית של נורית – כלתו וניר – בנו.

    עבורי הוא מגדולי המאהבים של ישראל ההפכפכה והמתעתעת ,הוא ריחות הפרדסים והאדמה אחרי גשם ראשון.

    הוא עמוד הענן ההולך לפני המחנה,

    הוא הצנעה והענווה , הלב והנשמה.

    הוא אחרון המוהיקנים.

    מלח הארץ, גאה בכל מצב – וגם מול המחלה הארורה.

    איש שכל אדם רוצה אחד שכזה בסביבתו, בחייו.

    עבורי הוא האביר הנצחי שרכב ביעף אל שדות הנצח.

    האביר ששב אל אדמתו כשמעליו מוריקים עצי עד גאים וזקופים – כמותו.

    יהי זכרך ברוך!

    רותי

  2. בן דוד יקר,
    הלכתי אחריך לאורך כל הדרך…בילדות בחצרות דודזון בראשון, חלקו בינינו את השם מנחם, אני מנה ואתה חם, שלמות שנסדקה קצת עכשו. לאחר מכן, בבית הספר החקלאי בפרדס חנה , שש שנים אחריך ואחרי מנחם דודזון נוסף שהלך לעולמו לפני שלושים שנה.
    בחזרתך מפיזה עם תואר הויטרנר בהצטינות, ראיתי אותך כאח בוגר והתגאיתי בך, בשבאתם לפרדס חנה, אתה וחברך מנוער שוכמן (אברהם שוחטוביץ). ישבתם אתנו כל הערב בשירה ואקורדיון שלא ישכח, כולל פזמונים באיטלקית שאני זוכר בע"פ עד היום, ועברו רק קרוב ל 60 שנה בערך.
    אפילו המפגשים בצבא כבעלי דרגות על הכתף במלחמות ישראל, אתה אחת יותר ממני במלחמת השחרור.
    רותי רעיתי, אומרת , שאתה בן הדוד הכי נחמד ומיוחד שהיה לה וזה מבלי להעליב אף אחד מהאחרים…
    המפגשים הקצרים לפני ואחרי הקונצרט בהיכל התרבות בראשון אתך ועם יעל רעיתך..
    כן חם, אתה כבר חסר לנו מאוד !!!
    יהיה זכרך ברוך!
    מנה
    חם, תח

  3. את חם הכרנו כאשר עברנו לגור באותו הבית הבית האחרון שלו, הוא היה השכן הכי נחמד שהכרתי אי פעם.
    איש עם סבר פנים נאה, תמיד עם חוש הומור, ושכן טוב, הוא יחד עם יעל אשתו האצילית תיבדל לחיים ארוכים הישרו אוירה של שכנות טובה, קיבלו אותנו ה"שכנים החדשים" בלבביות רבה, קולו של חם היה קול חזק ונעים, חבל שלא נשמע אותו עוד….נתגעגע.
    וליעל אומר שתמיד נהיה כאן בשבילך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *