משה'לה אינדיג ז"ל

תגובה אחת

1. כואב, מזועזע ומתקשה להשלים עם מותו הלא-מובן של מוישלה אינדיג, בן כיתתי בעינת, ושותף לחדר בבית הילדים. הייתי שותף לחוויות רבות עם משה בגילאים של גיבוש האישיות. עבורי היה משה אנציקלופדיה של ספרים – הוא קרא כל מה שראה אור בעברית, הכיר את ספרות העבר והספרות העדכנית, אבל אף פעם לא עשה בעובדה זו קרדום לחפור בו. הפגישה האחרונה שלנו הייתה לפני כשנתיים עת ערכנו לאמא שלי תערוכה בבית דרור. כאילו לא חלפו שנים של ניתוק, המשכנו לדבר על אותם נושאים, אותם ספרים, שהוא קרא לאחרונה. כיוון שהידיעה על מותו באה לי כמהלומה, אני מתקשה לסדר את כל זיכרונותי וחוויותי מהאדם הנפלא הזה, שחי לו במסגרת אחרת, שונה, לא מצ'ואיסטית, יודעת ספר, אינגליגנטית ותמיד פתוחה לדיבור חכם. אף שלא ניפגשנו לעיתים קרובות, ידעתי שאי שם מוישלה נמצא וכשאזדמן, נחליף כמו פעם פעם שיח של מתבגרים. תנחומי הכנים לבני משפחתו. בן ברוך בליך

   הגב