אבלים: אשתו: גילה, בתו: מירב, בנו: ניר, אחותו: רבקה ובני ביתה.
המנוח נפטר ביום ג' ה- 24.12.19.
יושבים שבעה בבית המנוח, רחוב המאבק 9, גבעתיים.
עיתון גלובס מנחם את ניר אינגביר על מות האב.
בנק לאומי, ההנהלה, העובדים ובוגרי לאומי מנחמים את משפחת אינגביר על מות יקירם.

3 תגובות
משה ז"ל הלך לעולמו בטרם עת. אני מכיר אותו מזה כיובל שנים.קודם החל עבודתו בבנק בסניף כיכר נח בגבעתיים ,בזמן ההתמחות שלו כעו"ד עבד אתי בערב במסלקה, ואחרי הסמכתו החל תהליך קידומו המטאורי בבנק. איש חריף , מהיר תפיסה ובעל יכולת לפשט דברים במהירות. צר לי מאוד על לכתו . הוא יכל לתרום עוד שנים רבות מנסיונו וחוכמתו . אני משתתף בצער משפחתו . יהי זכרו ברוך.
משה אינגביר היה הבוס שלי בבנק לאומי בשני סבבים, בסקטור חקלאות ובמערך אשראים מיוחדים.
משה היה אדם משכמו ומעלה תרתי משמע, מקצוען בחסד, חכם, מבריק, אנושי, איכפתי, ישר כמו סרגל, אדם שניתן היה לסמוך עליו בעיניים עצומות, מוישה היה מוסד בבנק לאומי,בעל חוש צדק מפותח, איש אשכולות.
אנקדוטה אחת מהעבודה: משה לא אהב שעובדים מאחרים לעבודה, מזכירתו ישראלה היתה נוהגת לקרוא למאחרים, עפ״י הנחייתו של משה, ״ לברך ״ את משה בבוקר טוב.
יום אחד נקראתי גם אני למשה, הוא המשיך לקרוא מסמכים ושאל אותי למה אני מאחרת וכי כשגרתי המכבים אף פעם לא איחרתי וכעת כשאני גרה ליד העבודה אני מאחרת, עניתי שעכשיו יש לי כלבה שאני צריכה לטייל איתה בבוקר ובמכבים לא היתה לנו כלבה, הוא הרים את המבט אליי ושאל אותי בעצבנות אם אני צוחקת או אם השתגעתי? עניתי שזו האמת… והוא אמר לי לצאת מהחדר…כזה רציני הוא היה. כולנו אהבנו אותו מאד והצטערנו על לכתו בטרם עת.
הלך לעולמו בחטף ובטרם עת , משה אינגביר המנהל המיתולוגי של מערך אשראים מיוחדים אותו ניהל 18 שנים ולאחר שמילא תפקידים בכירים בבנק .
השם משה אינגביר היה מותג בבנק לאומי ומחוצה לו. מומחיותו בתחומי עיסוקיו בבנק כולל הסדר הקיבוצים , חובות המושבים ותחום החובות הבעייתים וחדלות הפירעון הקנו לו שם בכל המערכת הבנקאית ובקהילה העיסקית והמשפטית, שהעריכו והוקירו את הידע הרב שלו , יכולתו וכישוריו.
לא נשכח את חוכמתו , מסירותו , היסודיות שאיפיינה אותו , היושר והיושרה . משה היה איש עבודה נאמן , שהיווה דוגמא לעובדים , סמל ומופת והקנה לנו ערכים שהיו ושעדיין מהווים נר לרגלינו בחיים המקצועיים ובחיים האישיים.
בלב כל אחד מאיתנו נשאר משהו ממשה, הוא ממשיך לחיות בזכרונות של כולנו.
אני משתתפת בצער המשפחה , גילה אשתו המקסימה וילדיו המוכשרים מירב וניר.
תהי נשמתו צרורה בצרור החיים, יהי זכרו ברוך.
רחל סגל בירנבאום