בס"ד,
לזכרו של ראובן מוסקוביץ ז"ל
מאת: ישראל זיסק
ראובן מוסקוביץ ז"ל סבא של יבדל"א לביא(לביו) קורצברג.
שם חיבה: ריבל'ה.
בן יוסף ודבורה.
נולד ברומניה, בשנת תרע"ד (1914), בכפר ברבן,
באזור צפון המדינה, לכיוון אוקראינה.
בתקופת השואה אשתו הראשונה וביתו הבכורה ניספו.
היה בטרסניסניה וגם התגייס לצבא הרומני.
לאחר המלחמה התחתן בשנית עם רבקה
ונולדו להם שלושה ילדים:
בת ושני בנים.
בשנת תשכ"ג (1963) המשפחה עלתה ארצה.
תחילה התיישבו במגדל העמק.
כעבור זמן המשפחה עברה לבאר שבע,
בעקבות אחותה של רבקה אשר התגוררה בשכונה א'.
בעיר התגוררו בשכונה ד',
ברחוב אברהם אבינו, פינת רחוב שפרינצק.
ראובן עבד בחריצות במחלקת המים של העירייה
ובשעות אחר הצהריים עבד כסנדלר בצריף ליד מקיף א'.
היה ממתפללי בית הכנסת "קדושי יאסי".
בחודש אלול תקע בשופר בבית הכנסת.
זמן לא רב לפני פטירתו נחלש מבחינה בריאותית,
אך התעקש להמשיך להגיע לבית הכנסת.
ראובן הלך לעולמו בתאריך י"ד בחשוון תשמ"ח(1987).
בן 73 היה במותו.
הובא למנוחת עולמים בבית העלמין החדש בבאר שבע.
"תהא נשמתו צרורה
בצרור החיים"
ויהא מליץ יושר
על כלל עם ישראל.
אמן.
אבלים
בצער רב אנו מודיעים על פטירתו של יקירנו
פרופ' אהרן ליש ז"ל
חבר סגל המחלקה ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים
אבלים:
אשתו: בלהה
ילדיו: גליה, הדרה ודן
חתנו וכלתו: דני, שירי
נכדיו: שירי, רפאל, נתן, בן, ניתאי, נועה ואורי
ההלוויה תתקיים ביום ראשון ה 17.4.22 בשעה 12:00 בהר המנוחות בגבעת שאול.
טלפון לתנחומים: 0505072621.
האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למדעי הרוח, החוג ללימודי האיסלם והמזרח התיכון אבלים ומנחמים את המשפחה על מות יקירם.
בשם הדיירים משפירא 15 ראשון לציון שולחים תנחומים למשפחת מנור אם לכתה לאחר שהזדככה בייסורים של האישה האמא והסבתא שכנתנו היקרה מרת פנינה מנור עליה השלום
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד בבניין ציון וירושלים תנוחמו
אמא שלנו המדהימה, נגאלה מיסוריה ונפרדה מאיתנו מחייכת ועטופה באהבה עצומה.
אמא היתה מגנט אנושי, זכתה לחיים מלאים, מוקפת תמיד במשפחה קרובה וחברים נדירים. כולנו היינו ברי מזל שזכינו בה.
הלוויה תתקיים מחר, 30.3.22
בבית העלמין בזכרון יעקב, בשעה 12:00.
נשב שבעה בבית ההורים, רחוב הערבה 4,
זכרון יעקב, עד יום ב׳ 4.4.22
(בין השעות 10:00-20:00)
מיכל וערן יריב והנכדים רוני, נעם ומאיה
נגה וטל דויטש והנכדים עמר, אורי ואיתי
עמית רז
איתך באבלך הכבד
על מות אביך
יזהר רז ז"ל
משתתפים בצערך, בצער כל המשפחה ובצער קיבוץ נחל עוז.
שלא תדעו עוד צער
בית קיבוץ עינת
אמיר עוז מנחם את שי שגב במות אביו ז"ל ומשתתף בצער המשפחה.
חברת מימון בקליק וחברת ERN מנחמות את שי שגב ומשפחתו על מות אביו.
בצער רב , אנו מודיעים אל פטירתה של
רבקה רביקוביץ
(לבית איציקזון)
ההלוויה תתקיים ביום שני , 21.03.22 בשעה 16:30
בבית העלמין ירקון שער הגאולה, תל אביב
יושבים שבעה בבית המנוחה, 050-4967168
רחוב הס 22, דירה 14, תל אביב
בימים ג' , ד' , ה' 16:00-21:00, ביום ו' 11:00-16:00
האבלים :
הילדים : שלומי וב"ב, אהוד וב"ב
הנכדים והנינים
אמיר עוז מנחם את משפחת עודני על מותו בטרם עת של
ד״ר לירן עודני ז״ל
ומשתתף בצער המשפחה.
אבלים: בן זוגה מיכאל קורן. בניה עודד קורן, צביקה וחדוה דדו-קורן. נכדיה: שני, הלית וברק.
ההלוייה תתקיים בבית העלמין מנוחה נכונה לכולם, בכפר סבא ביום א' 13.3.2022 בשעה 15.00.
אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לרפואה ע"ס סאקלר, הדקאן, הסגל האקדמי, הסגל המינהלי והסטודנטים אבלים ומנחמים את המשפחה על פטירת יקירתם.
המומים כואבים ומבכים את לכתה ללא עת של חברתנו האהובה. בת ירושלים, אוהבת אדם טבע וחי, יהי זכרה ברוך
בס"ד,
לזכרו של הרב יונה פורת זצ"ל
מאת: ישראל זיסק
"חבל על דאבדין ולא משתכחין"
ובעברית: חבל על אלה שאבדו ואינם מצויים עוד בינינו.
לפני חודשים אחדים הלך לעולמו הרב יונה פורת זצ"ל,
מי שהיה במשך שנים רבות
הרב של מושב רווחה
והרב של המועצה האזורית שפיר.
הרב זצ"ל, בנם של שלום ופהימה,
נולד בשנת תש"א(1941) בעיר בגדד שבעירק.
השלישי מבין שמונת אחיו.
טרם הגיעו לגיל המצוות,
עלה עם משפחתו לארץ ישראל
במסגרת מבצע "עזרא ונחמיה".
תחילה נשלחו למחנה המעבר "שער העליה"
ומשם הועברו למושב גבעת ניל"י ליד בנימינה.
בהמשך למושב רווחה,
שבמועצה האזורית שפיר.
בילדותו למד בכפר הרואה וגבעת אולגה שבחדרה.
עם השנים עלו הוריו להתגורר בירושלים.
הרב יונה נשאר להתגורר במושב רווחה.
התחתן עם פנינה ונולדו להם ברוך השם שמונה בנים וצאצאים.
בשנת תשכ"ד(1964), בהיותו בן 23, מונה לרב המושב.
תפקיד אותו מילא במשך 57 שנים.
מלבד הפצת היהדות, דרשן ומתן שעורי תורה,
הרב היה גם:
מוהל, עורך חופות, שוחט, חזן בימים הנוראים, בעל תוקע בשופר וקורא בתורה.
משרדו כרב המועצה היה באבן שמואל.
היה מאיר פנים וצנוע,
מקובל מאוד
ואהוד בקרב תושבי מושב רווחה והמועצה אשר רכשו לו כבוד.
בשנת תשס"ה(2005) הלכה לעולמה פנינה רעייתו האהובה ז"ל.
כעבור זמן התחתן בשנית עם רבקה תבדל"א.
ביום שני, בתאריך י"ט בחשון תשפ"ב(2021) הרב יונה פורת הלך לעולמו
והוא בן שמונים שנה היה במותו.
הובא למנוחת עולמים בבית העלמין "הר המנוחות" גבעת שאול בירושלים.
"תהא נשמתו צרורה
בצרור החיים"
ויהא מליץ יושר
על כלל עם ישראל,
הזקוק תמיד לרחמי שמיים.
אמן.
בצער רב ובכאב עמוק אנו מודיעים על פטירתו של יקירנו ואהובנו
אריה ריקו בן צור
אבלים:
בנותיו, נכדיו וחתניו
במלאת שלושים לפטירתו של
בעלי, אבינו, אחינו, וסבינו היקר מאד
מאיר אזולאי ז"ל
בן ברטה וראובן ז״ל
האזכרה תתקיים ביום חמישי, ל׳ אדר א׳ תשפ״ב, 03/03/2022
תפילת מנחה 17:15
תפילת ערבית 18:00
דרשות מפי רבנים ותלמידי חכמים וסעודת מצווה
האזכרה תתקיים בבית כנסת דגל דוד רח׳ תורה ועבודה 40 שכונת רמת אליהו, ראשון לציון
גילוי מצבה
ביום שישי, א׳ אדר ב׳ תשפ״ב, 04/03/2022 בשעה 10:00
בבית העלמין גני אסתר (שער 4) ראשל״צ
מוקירי זכרו מוזמנים
המשפחה ?
בצער רב ובלב כואב אנו מודיעים על פטירתה של אהובתנו:
אם, אחות, חמות, סבתא וסבתא רבתא
רינה אגגין-דגן ז"ל
בת גורג'יה ויחזקאל נואמה ז"ל
ההלוויה התקיימה ביום שני, כ"א באדר א' תשפ"ב, 22.2.2022, בירושלים
האבלים:
ילדיה- יוסי דגן, בני דגן ומיכל דגן-ברגר
אחותה- קלרה בבלי
ובני משפחותיהם
משרד החוץ, המנהל הכללי, הנהלת משרד החוץ, העובדים והגמלאים מנחמים את בני דגן על פטירת אמו.
באהבה ובכאב צורב אנו מודיעים על מותו של
איש הרעות והחיוך הנצחי
אשר דרכו תמה אך מורשתו וערכיו איתנו לעד
דורון פינגולד ז"ל
ההלוויה תתקיים ביום רביעי , 23.02.22 , כ"ב באדר א' תשפ"ב, בשעה 14:00 בבית העלמין שדה יהושע בחיפה (שער ברוש)
השבעה תתקיים ברח' דרך הים 30, חיפה, בין השעות 09:00-14:00 ומ- 16:00 עד 20:00
משפחתו האבלה :
רעיו וחבריו הרבים אמו: שושנה
ומוקירי זכרו הילדים: הלה, רועי, ניר
החברים יפגשו בפאב הפרנקי אם ילדיו: נחי
(שד' מוריה 46) האחים: ענת ואבירים
בכל יום בין השעות 20:00-23:00.
דודי, דורית ומשפחת ברימר אבלים על פטירת חברם.
אבי ורן בן אברהם וחברת צמח המרמן מנחמים את משפחת פינגולד על מות יקירם, עובד החברה.
בצער רב אנו מודיעים על פטירתו של אהובנו היקר
ישראל זבדי
הלוויה תתקיים ביום שני 21/2/2022 בשעה 11:00
בבית עלמין ירקון שער חסד
ניחום אבלים בבית המנוח: מלצ'ט 59 תל-אביב משעה 12:00
המשפחה האבלה.
יובל גולדנברג וצוות משרד גולדנברג אדריכלים מנחמים את יעל ומשפחתה על מות אביה.
בס"ד,
לזכרו של משה וקסלר ז"ל, מי שהקים את בית הכנסת "קדושי יאסי וטרנסניטריה".
מאת ישראל זיסק
להלן סיפורו של דמות מנהיגה אשר נשכחה עם חלוף השנים.
משה וקסלר בן אליעזר וסופיה ז"ל,
נולד ברומניה בשנת תרע"ה (1915).
בתקופת שואה עבד בעבודות פרך.
התחתן עם איבי מגדלנה גנענדל
בת משה אהרן וחנה ז"ל
ונולדו להם ברוך השם ארבעה ילדים.
שלוש בנות ובן.
בשנת תשי"ט(1959) המשפחה עלתה לארץ ישראל.
תחילה התגוררה בעפולה
ולאחר מכן עברה לבאר שבע לרחוב אברהם אבינו בשכונה ד'.
משה עבד באותה תקופה כצלם במשטרה.
בשנת תשכ"ב(1962) קבוצת מתפללים, ברובם עולי רומניה,
בראשם משה וקסלר, פרשו מבית הכנסת "קדושי אושוויץ" והקימו את בית הכנסת "קדושי יאסי וטרנסניטריה" בדירת "עמידר" ברחוב אלכסנדר ינאי.
תחילה באזור בית הכנסת "הבבא סאלי", לא רחוק ממעונות הסטודנטים כיום, לאחר מכן עברו למקומם הנוכחי באותו רחוב.
מנשה גולד זוכר כילד, את תפילתו היפה של משה,
כאשר עבר לפני התיבה כשליח ציבור.
להלן מכתב ששלח בשנת תשכ"ד(1964) יצחק ורדימון ז"ל, מי שהיה הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים,
אל משה וקסלר, יושב ראש בית הכנסת.
"מינהל מחוז הדרום
באר שבע, כ"ז ניסן תשכ"ד.
9.4.64.
לכבוד:
יושב ראש אגודת בית כנסת על שם "קדושי יאסי וטרנסניטריה"
מר משה וקסלר- באר שבע.
אדון נכבד.
הריני מתכבד לאשר קבלת מכתבכם מתאריך
1.3.1964, בצרוף הודעה לפי סעיף 6
של החוק העותומני לאגודות משנת 1909
על יסוד אגודה הבאה.
1. שם האגודה: בית הכנסת על שם קדושי יאסי וטרנסניטריה.
2. כתובת האגודה: רחוב אברהם אבינו מס' 18/7,
באר שבע.
3. המשרד הרשום של האגודה: כנ"ל.
4. מטרות האגודה:
לקיים בית כנסת לזכרון קדושי יאסי וטרנסניטריה
ומוסדות תרבות לתודעת הדת, כגון,
חוגים ללימוד תורה ולהפיץ תודעת היהדות.
5. חברי הנהלת האגודה:
וקסלר משה- יו"ר,
סוכר הרמן,
גולדשטיין ראובן,
פינקו בן ציון,
רפפורט אברהם.
בכבוד רב,
יצחק ורדימון.
הממונה על מחוז הדרום".
מתוך:
אתר ארכיון העיתונות.
עיתון הצופה.
5 ביולי 1964.
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1964/07/05/01/article/84/?srpos=1&e=——-he-20–1–img-txIN%7ctxTI-%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99+%d7%95%d7%a7%d7%a1%d7%9c%d7%a8————-1
כתובת קישור.
בשנת תשכ"ז(1967), לפני מלחמת ששת הימים,
המשפחה עזבה את באר שבע ועברה לחיפה,
ולאחר מכן, לקריית ים ולקריית שמואל.
בחיפה עבד במשטרת הגבולות,
בדיקת הנכנסים והיוצאים אל ומהארץ.
איבי רעייתו עבדה כאחות רנטגן בבית החולים סורוקה בבאר שבע
ולאחר מכן בקופת חולים בחיפה.
משה ואיבי וקסלר זכו לאריכות ימים.
משה הלך לעולמו בגיל 99.
על מצבתו נכתב:
פ.נ.
אבינו וסבנו האהוב והנערץ
משה וקסלר
בן אליעזר וסופיה ז"ל.
נפטר כ"ג אדר א' תשע"ד.
1915-2014.
אורך יאיר דרכנו.
ת.נצ.ב.ה."
איבי הלכה לעולמה בגיל 92.
על קברה נכתב:
פ.נ.
איבי מגדלנה גנענדל
וקסלר
בת משה אהרן וחנה ז"ל
נפטרה י"ח בניסן תשס"ט.
1917-2009.
זכרך.
הנאהבים והנעימים בחייהם
ובמותם לא נפרדו".
הובאו למנוחת עולמים בבית העלמין תל רגב.
https://kdh.org.il/…/search-results…/grave-info/…
כתובת קישור.
"תהא נשמתם צרורה
בצרור החיים".
אמן
כולנו הכרנו אותו בתור יעקב הג'ינגי', למי שהיה מוכן לשמוע הוא סיפר את סיפורו בטון ובמבטא האופיינים לו, מן שילוב של מבטא צרפתי עם היגוי שוויצרי. המילים "סולל בונה" "קתוליסמוס" ו"שוויץ" חזרו בסיפוריו שוב ושוב. זהו סיפורו:
יעקב נולד בעיר מילוז' שבחבל אלזס לורן בשנת 1930. אביו נולד בקלוז' שבטרנסילבניה והכיר את אשתו, אמו של יעקב בשוויץ. ליעקב הייתה אחות אחת נוספת ששרדה עמו את השואה. אביו נפטר כשיעקב היה ילד רך ואמו נאלצה לשלוח אותו למנזר (קלויסט) בחבל ברטן.
הנאצים כבשו את צרפת בשנת 1940, יעקב ואחותו היו מוגנים יחסית במנזר הקתולי. בשנת 1943 החליטה האם לקחת את ילדיה עמה לשוויץ הבטוחה ואכן כך עשתה. הרכבת הגיעה לגבול שוויץ ובני המשפחה מצאו בה מקלט בטוח. כאן זכה יעקב ואחותו ללמוד ולחוות חיים יהודיים.
בשנת 1949 עלה יעקב לארץ ישראל והחל לעבוד בעבודות בניין בעין איילה שבחוף הכרמל ובעין גדי. ומעט אחר כך שב לשוויץ, שם עבד בטפטים וסעד את אמו.
בראשית שנות השישים שב יעקב ארצה ונישא לסימי לבית אבוחצירה, בתחילה גרו בני הזוג ביבנה, בשכנות לבבא סאלי זצ"ל ואחר כך עברו לבאר שבע, לרחוב אלעזר בן יאיר. כאן מצא יעקב עבודה בחברת סולל בונה עד צאתו לפנסיה.
החל מאמצע שנות התשעים התפלל יעקב בבית כנסת באופן קבוע. כאן מצא לו חברה ואוזן קשבת. כאן גם תרם בעין יפה לצדקה ונרתם לכל יוזמה, אם סעודה שלישית, אם תרומה לגמילות חסדים או לתלמוד תורה. הוא היה בן בית אצל ברוך בלומנפלד ז"ל ומשומעי השיעור היומי, דברי תורה של הסעודה השלישית שמסר הרב וידר שליט"א, בסיום דברי התורה נהג להפטיר "ברוך הוא וברוך שמו". אני זוכר שפעם תרם לבית הכנסת מגילת אסתר מהודרת ואף הגיש לכבודה סעודה כיד המלך.
בעקבות מות אשתו, כמה שנים לפני פטירתו, המעיט יעקב בביקורים בבית הכנסת. ובחודש מאי 2015 הלך לעולמו כשהוא ערירי ושבע ימים ומעשים
יהי זכרו ברוך אמן.
מאת: דב ליפשיץ
הננו מודיעים בצער רב כי
דבורה דגן לבית גוליברודה
הלכה לעולמה.
ההלוויה התקיימה היום 25.01.2022 בבית עלמין החדש בהרצליה.
המשפחה יושבת שבעה ברחוב אנה פרנק 6 בהרצליה.
אחיה צביקה יושב בביתו מנדס 24 רמת גן
אבלים: בעלה אהרון
בנה דודי ותמי דגן והנכדים עמית גילי ונעמה
בתה תמי ואמיר ברלינסקי והנכדים תמיר ורננה
בתה ענת דגן
אחיה צביקה ועכסה גוליברודה והאחיינים דויד ומיכל
קלוב התעופה לישראל אבלים על לכתו של החבר
פרופסור נפתלי קדמון
פרופ' קדמון היה מעמודי התווך של הטיסנאות בארץ, בעל ידע רב, היסטוריה מהלכת של הנושא – טיסנאות וטיסנים.
נפתלי היה רכז הדרכה ארצי שבנה ותכנן כ 160 טיסנים והיה מראשוני מטיסי הרדיו בארץ.
אנו משתתפים בצער המשפחה ושולחים תנחומנו.
בצער רב ובלב כואב
אנו מודיעים על פטירתה של יקירתנו
לאה דאר ז"ל
אם וסבתא אהובה ויקרה
ההלוויה תצא ביום שלישי, כג' שבט תשפ"ב 25.01.2022
בשעה 15:30 מבית ההספד קהילת ירושלים, גבעת שאול
יושבים שבעה
בבית משפחת דר (אביקם): משעה 10:00-13:00 ו- 16:00-20:00 אבלים:
ברחוב בורלא יהודה 25/4 ירושלים ילדיה ונכדיה
ובמוצ"ש יאיר דר ישב שבעה בביתו ברחוב קינמון 13 צור הדסה
בצער רב אנו מודיעים על פטירתו של אבינו, אחינו, דודנו וסבנו היקר
מיכאל אוזיק ז"ל
חיפה – טוקיו – חיפה
ההלוויה תתקיים ביום שני, כ"ב בשבט תשפ"ב – 24.1.2022
בשעה 14:00 בבית העלמין שדה יהושע (כפר סמיר), חיפה – נפגשים ליד שער "תמר"
המשפחה האבלה
בשל הקורונה נשב שבעה בחוג המשפחה המצומצמת נבקש להימנע מביקורי אבלים.
לתיאום ביקור ווירטואלי בזום, נא ליצור קשר עם המשפחה:
וואטסאפ: 052-5213470
או באימייל: [email protected]
בית הכנסת הקהילתי משכן דוד ע"ש דוד יצחק קלך ז"ל
האחים זייגר 7 ראשון לציון
הנהלת בהכ"נ ומתפלליה מבקשים לשלוח דברי נחמה וכסא דנחמתא למשפחת אלגרסי הנכבדה
אם פטירת הבעל האב הסב והסב רבא ר' אברהם בן מירה אלגרסי עליו השלום
תנוחמו מן השמים
הנהלת ביהכ"נ וציבור המתפללים
אבלים: תמר, גלית, הדס, מאיר, גל, דנה ואלון.
ההלוויה התקיימה ביום ו' ה- 14.01.22.
יושבים שבעה בבית המנוחה, רחוב הכרמל 7 א', רמת השרון, בימים א'-ד' ה- 16-19.01.22, בין השעות 10.00 – 13.00, 16.00 – 18.00. המבקרים מתבקשים לעטות מסכות.
המנוחה הייתה אלמנתו של משה (צוציק) רוזנברג ז"ל.
בצער רב אנו מודיעים על פטירתה של
אילנה רוזנברג
אמא וסבתא אהובה
אלמנתו של משה (צוציק) רוזנברג ז״ל
נפרדנו ביום שישי 14.1.2022
השבעה בביתה רח׳ הכרמל 7 א׳ רמת השרון
ראשון-רביעי 13:00-10:00 ; 18:00-16:00
תמר, גלית, הדס, מאיר, גל, דנה, אלון
נולד בדיוק לפני 120 שנה, במצרים, למשפחה יהודית-אשכנזית שמוצאה ברומניה.
הגיע לארץ ב-1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, במסגרת קורפוס העבודה המצרי .E.L.C – ראו התמונה המצורפת. היה רב"ט (Corporal) וממונה (Forman) על קבוצת עובדים.
ברוך דיין האמת
הנהלת עמותת יד לדל משתתפת באבלם של משפחת אלגרסי הנכבדה
אם פטירת הבעל האב והסב ר' אברהם אלברט אלגרסי עה'
אוהבם של ישראל ואנשיה -צנוע ועניו
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד בבניין ציון וירושלים תנוחמו
הנהלת העמותה
בצער רב אנו נפרדים מאחותנו ודודתנו האהובה
אילנה סידנר ז״ל
ההלוייה תתקיים בבית קברות זכרון יעקב,
היום 15.12.21, י״א בטבת תשפ״ב, בשעה 15:00
יושבים שבעה בבית האחות מיכל ספקטור בקיבוץ נחשולים
משתתף בצער אשתו, ביתו, בנו, נכדיו וניניו של גרשון, ששרד את השואה לאחר שאיבד את הוריו ואחותו, עלה לארץ, התגייס לצבא ועבד בקמ"ג. בהמשך התמודד עם פטירת אשתו הראשונה, לאחר כ-50 שנות נישואין, ונישא שנית. איש משכמו ומעלה. אדם יקר.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
היום כשאנו סופדים לחנן רפפורט המלים באות מכיוון אחד של מרחב תחום עיסוקיו – גנאלוגיה, חקר שורשי משפחה. חנן, האיש החושב והמתחשב, החוקר והסקרן, הבודק פעמיים כדי לא לטעות ולהטעות. אתך שוטטנו במרחבי הסיפור היהודי ובלב השושלות היותר מיוחסות בעמנו וגם בשושלות של הכלל. ממך למדנו שיש להקפיד על דיוק הסיפור והפרטים ואם חסרו מהם – יש לציין זאת.
אבל יותר מכל נגעה ללבי העובדה שהיית חבר בקבוצת שורת המתנדבים, עובדה שהייתה להבנתי נר לרגליך.
חנן, איש האשכולות, חבר טוב וקשור, איש חכמה ודעת המבין לליבם של רבים.
יהא זכרך שמור בלב כולנו לעולם.
חנה פורמן.
באבל כבד ובצער עמוק אנו מודיעים על פטירתו של ראש משפחתנו
זאב אבא טורנר ז"ל
ההלוויה תתקיים, היום יום שישי ה- 31.12.2021 בשעה 12:20 בבית העלמין בחיפה, שער תמר.
אבלים:
אשתו: שרה טורנר
אחיו: יוסי טורנר
בנותיו וחתניו: אורית טורנר-שטרנברג ודרור שטרנברג, יעל טורנר-סעדון וגלעד סעדון
נכדיו: נועם, מעיין, רעות, עידו, נועה ועמית
וכל בני המשפחה האבלים
בס"ד,
ארבעים שנה לפטירתו של ניסן שמואל סלומון ז"ל.
מאת: ישראל זיסק
ר' ניסן שמואל סלומון ז"ל היה מראשי וממייסדי בית הכנסת "קדושי אושוויץ".
בנו יוסף הי"ד אשר נרצח על ידי מחבל, סייע לי לפני שנים במתן מידע על אביו ז"ל.
ר' ניסן שמואל היה גבאי בבית הכנסת "קדושי אושוויץ", מאז עלייתו ארצה, במשך כ- 22 שנה. שותפו הנאמן היה ר' שמחה גנץ ז"ל. בבית הכנסת עומד לוח שיש. בו כתוב שבית הכנסת הוגדל והורחב בזכות שלושה גבאים: מאיר קוט, שמחה גנץ וניסן שמואל סלומון.
ר' ניסן שמואל ז"ל נולד בטרנסילבניה שברומניה, (בעבר אזור שהיה שייך להונגריה) בתאריך ד' ניסן ה'תרע"ו (7.5.1916), בכפר קטן בשם "סוצ'י", ליד העיירה דז'. (סוצ'יו דה סוס) אביו, ר' יוסף צבי ניטמן בבית העלמין בכפר "לפוש", כי נפטר לפני השואה, על המצבה כתוב: "ר' יוסף צבי בן ניסן שמואל ז"ל". הרבה לא סיפר, על חייו מהתקופה שלפני השואה. רק שהיה נשוי ושלושת ילדיו, לא שרדו את השואה. בעצמו שרד בזכות "חסדי שמיים" וממשפחה של שמונה ילדים (4 בנים ו-4 בנות) שרדו רק ארבעת הבנים.
בשובו ממחנה העבודה (ששם שהה בתקופת השואה), לכפר הולדתו ונותר ללא כלום, עבר לגור בעיירה דז', ושם הכיר את "הניה" שהייתה אחיינית אשתו הראשונה. הניה נולדה גם בכפר "סוצ'י" ב- ט' תשרי ה'תרפ"ה(1925), למשפחה עמידה בשם "דופלט". כל משפחתה ניספו בשואה ורק היא ואחיה ר' חיים מאיר, נותרו בחיים. אחות בשם פירי (פנינה) בגילה של "הניה", נשארה בחיים וזאת בזכות העברתה לדודים "חשוכי ילדים" שגרו בעיר "טורדה". העיר "טורדה" והאזור לא היו בידי ההונגרים, והיהודים לא נלקחו למחנות השמדה (הרומנים באזור שמרו ע"פ רוב על היהודים, שזכו להישאר בחיים).
לר' ניסן שמואל, ואשתו "הניה" נולדו שלושה ילדים: יוסף צבי ז"ל ויבדל"א בן ציון ורחל לאה, והמשפחה גרה בעיירה דז'. שם המשפחה "המקורי" היה קאופמן והשם סלומון נשאר כמזכרת משם המשפחה של אשתו הראשונה.
בשנת תשי"א(1951)המשפחה קבלה "ויזה" לעלות לארץ ישראל, ולאחר שמכרו את נכסיהם, בתקופת המהפך הקומוניסטי, והתוצאה, שמאחר והמלך הרומני ברח לאנגליה, המשפחה נותרה ללא רכוש, ללא כסף וגם ללא אישור עליה לארץ. ר' ניסן שמואל ז"ל, חלם כל הזמן לעלות לארץ ישראל. לפרנסת המשפחה, עסק בעבודה עצמאית (שבתקופה הקומוניסטית לא התאפשר) ובשנת תשי"ח(1958) עלו לארץ ישראל.
המשפחה נקלטה בשכונה ד' בבאר שבע. למחרת עליית המשפחה לבאר שבע ביקר ר' יחיאל אויש ז"ל שהיה מנהל בית הספר "בית יעקב", הבנים יוסף צבי ובן ציון למדו בתלמוד תורה של הרב קליין ורחל לאה בבית הספר בית יעקב.
ר' ניסן שמואל ז"ל נבחר לשרת נאמנה כגבאי בית הכנסת "קדושי אושוויץ" וליווה את כל "התפתחות", בניית בית הכנסת והרחבתו, יחד עם ר' שמחה גנץ ובעזרתו הרבה של ר' מאיר קוט ז"ל. לפרנסת המשפחה ר' ניסן שמואל פתח "אטליז" שהיה "הכשר למהדרין/גלאט" של תושביה החרדים של באר שבע שבאותו הזמן היו רובם ממוצא הונגרי. כל פעילותו "לצרכי ציבור" התברכו ע"י האדמו"ר ("מקלזנבורג"), שר' ניסן היה מחסידיו, בביקורו לעיתים תכופות בקרית "צאנז" נתניה.
כל פעילותו הציבורית היתה סביב בית הכנסת, שבמהלך השנים היה בית הכנסת המרכזי של באר שבע וכל נכבדיה התפללו בו, כל ימות השבוע ובמיוחד בחגים. המקום שימש לבית מרכזי ללימודי תורה ומתפלליה וכל התפילות המרכזיות התנהלו בו, תפילות יום עצמאות וטכסים מרכזיים, לזכר הנספים ואירועים חשובים.
במקביל, האטליז שהיה מקור פרנסה למשפחה, ומקום להכנסת אורחים, הן בקידושים מרכזיים והן בתרומות לנזקקים. כל יום שישי "נזקקים", ביקרו בחנות וכל אחד קיבל את "החבילה" שר' ניסן שמואל חילק.
במשך כל שנות חייו שירת בנאמנות את בית הכנסת ואת המתפללים, עד שחלה, וכוחותיו נחלשו. התוצאה, האטליז הפסיק לפעול ותושביה החרדים של באר שבע הביאו את מוצרי הבשר מירושלים, בהכשרים חלק/למהדרין.
ילדיו, הנזקקים, הלא נזקקים והקהילה יזכרו את ר' ניסן שמואל ז"ל לטובה:
1. בקידושים שהיה מארגן (תמיד לפני כל קידוש שאלו אותו על הקילומטרים של ה"קישקא) שהכין.
2. כל אורח שהגיע לבית הכנסת היה דואג לארחו בביתו.
3. בחלוקת "חבילות" בשר בימי שישי לנזקקים.
4. בחלוקת עופות לנזקקים בערבי חגים.
ילדיו זוכרים את המקרים, שכל מי שהיה זקוק לאוכל ר' ניסן שמואל ז"ל היה מחלק, למרות שאשתו "הניה" הייתה "מסתירה" מפניו לצרכי המשפחה (אשתו הניה היתה "מסתירה" מוצרי מזון חיוניים, מהפחד שלא ישאר. זאת ירשה מתקופת היותה במחנה "אושוויץ", שחברתה הטובה "הגניבה" שאריות מזון מהמטבח הגרמני). כל זאת בזכות ובעזרת אשתו "הניה" שהייתה אישה עם לב רחב, שותפה פעילה, ולא התלוננה על מעשיו הברוכים.
חברים מספרים על ניסן שמואל סלומון ז"ל:
* הרב יצחק וידר שליט"א סיפר כי ניסן ז"ל היה איש פיקח שידע להתנהל מול הקהל. הוא היה המוח, המנווט וידע כיצד לא לפגוע באנשים. הוא עוד זוכר כי בעלייה לתורה קראו לו: "ניסן שמואל בן יוסף צבי".
*מאיר קוט ז"ל סיפר כי לניסן הייתה חנות איטליז. הוא זה שסידר את העליות לתורה. היה מבין עורכי ומסדרי "הסעודה השלישית" והיה יהודי חם. ניסן נהג לשיר ב"סעודה השלישית" את השיר: "יה אכסוף"
* משה גנץ סיפר כי כיום הנושא של העמותות החברתיות לחלשים נפוץ מאוד. אך כבר לפני יותר מארבעים וחמש שנים, כיהן בית הכנסת גם כעמותה חברתית הדואגת לנזקקים מבני הקהילה ואף מחוצה לה. גנץ וסלומון ז"ל פעלו יחד בנושא. לגנץ הייתה רשימה שמית של שלושים משפחות נזקקות. הם חילקו כרטיסים למשפחות ועם הכרטיסים יכלו לקבל מוצרים מן האיטליז של ניסן. כמו כן הם קיבלו גם מוצרי פסח ומצות מחנויות מכולת.
אבי צרויה, לשעבר גולדנברגר, ממתפללי בית הכנסת,
סיפר שחנות האטליז הייתה בשכונה ד'.
בצד הצפון-מזרחי של המכתש בור כורכר,
ליד בית הספר מיצפה.
לקראת יום הכיפורים היו נוהגים מידי שנה לערוך את מנהג הכפרות.
ילדי משפחת סלומון מתגוררים ברחבי הארץ: יוסי ז"ל התגורר בחלמיש
ויבדל"א בנצ"י מתגוררים באלקנה, לאה פרידמן ברחובות.
ניסן שמואל סלומון ז"ל הלך לעולמו בתאריך ה' בתשרי תשמ"ב(1981)
והוא בן 65 בלבד.
הניה ז"ל, רעייתו של ניסן שמואל,
הלכה לעולמה בתאריך: ג' בניסן תשמ"ג(1993).
בת 68 הייתה במותה.
נטמנה לצד בעלה בבית העלמין הישן-נושן בבאר שבע.
יוסף סלומון(בן 70), בנו של ניסן שמואל, נדקר למוות בליל שבת קודש פרשת מטות- מסעי, כ"ז בתמוז תשע"ז, בפיגוע בחלמיש עם ילדיו –
המורה חיה סלומון (46) ואחיה אלעד סלומון, איש מחשבים שהותיר אחריו אישה וחמישה ילדים.
הסבתא טובה, שחגגה איתם "שלום זכר" לרגל הולדת הנכד בעת הפיגוע, נפצעה בינוני ואושפזה בשערי צדק.
הנרצחים הובאו למנוחות במודיעין.
"תהא נשמתם צרורה
בצרור החיים".
אמן.
בס"ד,
לזכרו של שמחה גנץ ז"ל
מאת: ישראל זיסק ודב ליפשיץ.
ביום ראשון, בתאריך כ"ב בטבת, יחול בעזרת השם יום הזיכרון לשמחה גנץ ז"ל.
19 שנים לפטירתו.
שמחה גנץ היה הגבאי בה' הידיעה. הוא כיהן בקודש בבית כנסת "קדושי אושוויץ" מראשיתו בשנת תשי"ז(1957) ועד שפרש מן התפקיד בשנת תשנ"ב((1992).
להלן ציוני דרך בחייו:
שמחה גנץ נולד בהונגריה בחודש אדר בשנת תרע"ג(1913) באזור ההדו וסרמי ונפטר בכב' טבת התשס"ג (2003) הוא טמון בבית העלמין הישן של באר שבע.
הוריו של שמחה (שימה) יעקב ופייגה לשמחה היה אח בשם אבא ושתי אחיות בשם גיטל ומחלה.לפני מלחמת העולם התחתן שמחה ונולדו לו שני ילדים. ברם, משפחתו הראשונה עלתה בארובות העשן של אושוויץ בירקנאו כחלק ניכר מיהודי הונגריה. הוא עצמו נשלח לעבודות כפייה בצבא ההונגרי. הוא נשלח לעומק רוסיה ונשבה בידי הצבא האדום. הוא נשלח לתוככי סיביר ושהה במחנה עבודה. הם התגוררו בתוך צינורות גדולים אשר שימשו במקורם להזרמת נפט או גז. גם אברהם מאיר יהודה ז"ל שהיה אחד הגבאים במניין הראשון וניהל את המקווה בשכונה ד' שהה עימו בסיביר. לאחר תום המלחמה שב שמחה להונגריה והכיר את בלימה לבית זוסמן, מי שתלווה אותו ארבעה עשורים ויותר. בלימה (אירן) נולדה בהונגריה בשנת תרפ"א(1921), באזור שנקרא נירבטור להוריה יואל ופראדל לבית משפחת בלייר. היא הייתה בת יחידה.
ליואל זוסמן(ג'וזף) אביה הייתה אנקדוטה הקשורה לשירותו הצבאי: במלחמת העולם הראשונה היה חייל בצבא האוסטרו הונגרי. הוא שירת בבית הכלא ושמר על גבריאלו פרינציפ רוצחו של פרדיננד- יורש העצר האוסטרו הונגרי. במהלך ריצוי עונשו צייר גבריאלו את דמותו של שומרו. לשרגא גנץ, בנו של שמחה, יש בבית העתק מציורו של סבו. העיתונאי הוותיק שלמה גבעון כתב בעבר כתבה על הנושא.
בשואה שהתה בלימה כשנה אחת במחנה אושוויץ עד ששוחררה
השניים: שמחה ובלימה נישאו בשנת תש"ו(1946). נולדו להם שני בנים: שרגא(תשי"א-1950) ומשה(תשי"ד-1954).עם השינויים והמהפכה שהתחוללה בהונגריה בתשט"ז(1956)החליטה משפחת גנץ לעלות לארץ ישראל. הם נסעו שלושה ימים ברכבת מגבול הונגריה לאיטליה ומשם לארץ בספינה. כשהגיעו לארץ ירדו בנמל חיפה. כשבועיים ארך המסע. וכך הגיעו ארצה בשנת תשי"ז(1957) והגיעו הישר למעברת חצרים בבאר שבע. האמת הניתנת להיאמר היא כי בהגיעם לארץ ביקשו להתגורר בירושלים או בנתניה בצד קרובי משפחתם (בני דודים מצד בלימה) אך הם קיבלו תשובה שלילית מן הסוכנות. ואולי הייתה זו אצבע מלמעלה שהורתה כי עבור שמחה ובלימה יש שליחות דווקא בבאר שבע. לאחר שתמה תקופת ההמתנה במעברת חצרים עברה המשפחה לגור בשכונת ד' מרכז, בקרבת בית הכנסת ע"ש קדושי אושוויץ שזה עתה נפתח. הם גרו בשכנות לאלימלך שטרק ואליהו ליכטמן. בשנת תשכ"א(1961) בסיועו של מאיר קוט, עברו לדירה חדשה ברח' אברהם אבינו, ליד תחנת הדלק .
עם הגיעו ארצה עבד מעט בגינון, אך עורו הבהיר של שמחה לא השתלב יחד עם החום העז של הארץ. היות ושמחה ידע מעט עברית, ביקשה ממנו הסוכנות היהודית להיות מורה, אך הוא בחר בדרך פרנסה אחרת: בעודו בהונגריה למד הנהלת חשבונות. ר' בן ציון פרידמן, איש "פועלי אגודת ישראל" סידר לשמחה עבודה בעיריית באר שבע בהנהלת חשבונות. תקפידו היה לגבות מסים מבעלי עסקים. כלי התחבורה שלו היה בתחילה אופניים ולאחר מכן טוסטוס. בעלי העסקים קיבלו אותו בסבר פנים יפות. שמחה המשיך לעבוד במסגרת העיריה גם לאחר שיצא לפנסיה. בהיותו בעיריה שובש שמו של שימה (שמחה גנץ) לשמעון…
בלימה אשתו הייתה עקרת בית ובין לבין הייתה מקבלת בביתה בגדים לגיהוץ וגם עבדה כבייבי סיטר. היא הייתה אשת חסד בסתר ובגלוי.
שרגא גנץ נכנס עם עלייתו לארץ לכיתה א' בבית יעקב שבעיר העתיקה ובחדר של הר' אליעזר קליין זצ"ל ואחר כך למד בישיבת חוג חתם סופר בבני ברק.
זה יותר מארבעים שנה עסק שרגא כטכנאי שירות למכשירי אלקטרוניקה. בשנת תשל"ב(1972)תיקן את מכשיר הטלוויזיה של דוד בן גוריון בצריפו בשדה בוקר…
משה למד באחד מגני הילדים של שכ' ד' מרכז ולאחר מכן בבית ספר בית יעקב. אחר כך למד בישיבת בני עקיבא בבאר שבע ואחר כך במקיף ב' כיום מתגורר בפתח תקווה ועובד בתחום האלקטרוניקה באוני' בר אילן. שני הבנים הם בעלי תפילה מעולים. שרגא עלה לא פעם ולא פעמיים בימים נוראים בבית הכנסת "קדושי אושוויץ" שמחה גנץ זכה לראות מהם נכדים ונינים.
מעולם לא דיבר שמחה על משפחתו הראשונה ובניו מהנישואין השניים לא שאלו שאלות.
בהיותו בסעודה שלישית נהג שמחה לשיר את "אל מסתתר" ו"ברוך אל עליון". ביום הכיפורים היה שמחה עומד ובוכה ומבקש סליחה מן הקהל אם פגע במישהו. הוא היה מקורב לתנועת פועלי אגודת ישראל והיה מנוי על העיתון שלהם "שערים" כמו כן היה מכבד אירועים של תנועת חב"ד בבאר שבע.
מאיר קוט, במסיבת ה-40 שנה העיד על שמחה גנץ:
"שמחה גנץ סחב, סידר העלה לתורה. עשה עבודתו קודש ולא התבייש לעשות עבודת שמשות, קידוש , ניקיון וכל עבודה שהיו צריכים לעשות בבית הכנסת. ניהל את קופת בית הכנסת. חסך והשקיע את כספי בית הכנסת בחסכונות. כשעזב את בית הכנסת עקב פטירת אשתו נודע מה כמות החסכונות שחסך והשקיע. כסף זה עזר לנו להשקיע עשרות אלפי שקלים בשיפוצים והוצאות נוספות…"
באופן אישי אני (דב) זוכר אירוע אחד: בערב שבת אחד של שנת תשנ"ב(1992) עמד הגבאי הוותיק שמחה גנץ בפני קהל המתפללים ודיבר בפניהם על הצער שקרה לו בעקבות מות אשתו בלימה והתנצל על כך שהוא לא ימשיך בתור גבאי בית כנסת, הוא אמר שעדיין יתפלל בבית כנסת אך יבלה את הזמן גם בביקור אצל בניו. אחר כך הדגיש בקול נרגש: "ותשמרו על האחדות ביניכם!"
יותר מעשר שנים המשיך לבוא לבית הכנסת כמתפלל ואחר כך כאורח רצוי ואחר כך על כיסא גלגלים בליווי בנו. בנו שרגא סיפר שפעם הכניס אותו בכסא הגלגלים לבית הכנסת מול ארון הקודש ואביו אמר:
"כאן אני רוצה שתגיד עליי את הקדיש."
שמחה גנץ שנפטר בגיל 90 היה כה חזק באמונתו ולאחר כל כך הרבה יסורים תמיד בטח בהשם. הוא עשה הכול ביושר, הקים משפחה לפי מסורת ישראל סבא וניהל קהילה שחבריה ניצלו מאש התופת ושוקמו בתפילה ובאמונה.
"תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
אמן.
שבת שלום
למשפחת שפט -משיח .
אם לכתו למנוחת עולמים של האב הסב
אינג' צבי שפט ע"ה
יו"ר ארגון עולי סלונים בישראל
אינג' שפט צבי היה מאוחזי משואת הזיכרון ומשואת העברת לפיד המורשת לדור דור של קהילת סלונים שנכחדה בשואה ואודים ניצולים מאש כאן בארץ ישראל
תנחומנו הכנים
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד, בבנין ציון וירושלים תנוחמו
צאצאי-הנכדים של עו"ד ד"ר רפאל קולה לוץ קונסול הכללי הראשון של פולין בפלשתינה א"י ובמדינת ישראל נשיא כבוד ויו"ר ארגון עולי סלונים ורעייתו מרת פאני לוץ לבית סלומיאן מפינסק.
ארגון עולי סלונים בישראל אבל על פטירתו של יו"ר הארגון.
ההלוויה התקיימה ביום ג' ה- 21.12.21.
יושבים שבעה בבית משפחת משיח, רחוב השושנה 9, סביון, בין השעות 10.00 – 13.00, 16.00 – 21.00.
בשם בוגרי ביה"ס החקלאי פרדס חנה אנו משתתפים באבלם הכבד של משפחת איילות עם פטירת בנם יקירם בוגר ביה"ס אורט חקלאי פרדס חנה וביה"ס מעיינות כרכור טוראי
אור איילות
עליו השלום
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד בבניין ציון וירושלים תנוחמו
בראש מורכן
בוגרי חקלאי-רוטשילד פרדס חנה
לאריאלה יצחק וב"ב
אתכם באבלכם על פטירת
יקירכם.
בנחמת ציון תנוחמו.
נסים עוזר ערן מירוז אליהו עזרא.
עמותת יד לדל ראשון לציון
הנהלת העמותה משתתפת באבלם הכבד של משפחת דעבול הנכבדה אסף והילדים והנכדים הכלה והחתן
אם פטירתה בטרם עת ועלייתה בסערה השמיימה של
האישה האמא הסבתא היקרה מרת ז'נט דעבול עליה השלום
"פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה"
ושולחים אנו למשפחת דעבול כסא דנחמתא
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד בבניין ציון וירושלים תנוחמו
הנהלת העמותה
רז קינסטליך, ראש עיריית ראשון לציון, מנכ"ל העירייה והעובדים, חברי מועצת העיר ותושבי ראשון לציון אבלים ומנחמים את אסף דעבול, חבר מועצת העיר והמשנה לראש עיריית ראשון לציון, ומשפחת דעבול על מות יקירתם.
קבוצת נכסי אריאל מנחמת את משפחת דעבול על מות יקירתם.
החברים בחברה הכלכלית ראשון לציון מנחמים את אסף דעבול, ממלא מקום יו"ר הדירקטוריון של החברה הכלכלית והמשנה לראש העיר, על מות אשתו.
בס"ד,
לזכרו של החייל יהודה מורי ז"ל
מאת: ישראל זיסק
רגע לפני חג החנוכה, בתאריך: כ"ד בכסלו, ימלאו 52 שנים לנפילתו של החייל יהודה מורי ז"ל, מי שעבד במשק כשכיר בגד"ש ולאחר מכן במכון "בר לחי".
יהודה בן דוד וגמר, נולד בתימן, בשנת תש"א(1941). התייתם מהוריו ובגיל 7, בשנת תש"ח(1948) עלה לארץ ישראל יחד עם אחיו, במסגרת "עליית הנוער" תחילה לעיר נתניה. לקיבוץ סעד הגיע בחודש חשון תשי"א(אוקטובר 1950), בן 9 שנים בלבד, והיה אחד משישה ילדים שהתחנכו בסעד כילדי חוץ.
יהודה למד באותה כיתה עם בכורי סעד – יעל קסלר ז"ל ויבדל"א אורי רוזמן ודני ברט והשתייך לחברת הנוער 'תקוה'.
מספר הילדים בכיתה בבית הספר בסעד בראשותה של המורה רחל קרול ז"ל, באותם ימים היה קטן ועל מנת להשלים את מספר הילדים בכל כיתה הוחלט לקלוט ילדים מחוץ לקיבוץ.
המשפחות המאמצות שלו היו משפחת גלוקי ז"ל ותבדל"א חוה פייגלשטוק, ולאחר מכן, כשעזבה המשפחה את סעד, אומץ על ידי משפחת מרים ואברהמי רוזנמן ז"ל.
מספרים שאהב לעבוד יותר מאשר ללמוד.
במכתב שכתב מדריך חברת הנוער שלו נתן קאופמן ז"ל הוא ציין שיהודה מועמד לצאת לקורס פלחה.
בסתיו תשי"ז(אוקטובר 1956) יהודה ז"ל התגייס לצה"ל, לגרעין נח"ל לקיבוץ עין צורים ושירת בנח"ל מוצנח.
בעין צורים עבד בגד"ש. עם שחרורו משירות סדיר הגיע כשכיר למשואות יצחק.
תחילה עבד בגד"ש על הקומביין ולאחר מכן היה נהג משאית במכון "בר לחי" מכון התערובת שהיה במשק.
כשהתחתן עם ברכה עבר הזוג הצעיר להתגורר בגדרה.
בחודש כסלו תש"ל(1969) נקרא לשירות מילואים בבקעת הירדן. בשובם של יהודה וחבריו ממרדף אחר מחבלים התהפך רכבם בכביש הבקעה. מפקד הפלוגה נפצע ויהודה נהרג.
בן 28 היה במותו.
הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בגדרה.
"תהא נשמתו צרורה
בצרור החיים".
אמן.
שמו של יהודה ז"ל נחקק באנדרטת הצנחנים בתל נוף ובאנדרטת הבקעה.
ברכה רעייתו הייתה אז בהריון ולאחר נפילתו נולדה בתו.
הבת, שנקראת יהודית על שם אביה, מתגוררת כיום במושב שתולים, נשואה ואם לארבעה.
אותיות יהודה בן דוד מורי ז"ל:
י'-"יהודה", חז"ל אמרו "חבל על דאבדין ולא משתכחין".
ה'- היית סמל האצילות, העדינות והיושר.
ו'- וכולם אהבו אותך, כי אהבת את הזולת.
ד'- דאגת להסתדר בחייך, ולא זכית ליהנות מהם.
ה'- הוכחת את עצמך במעשיך הטובים.
ב'- בן כ"ז היית ובכ"ז הלכת מאתנו בהיותך חייל נאמן.
נ'- נצר למשפחת רבנים נלקח מאתנו.
ד'- דברו עליך תמיד בהערכה.
ו'- ולא זכינו לבקרך לאחר חתונתך.
ד'- דמותך חרוטה לפנינו בל תשכח.
מ'- מהיותך ילד קטן קיוות תמיד לטוב.
ו'- ועברת מפני היותך יחידי מקיבוץ לקיבוץ.
ר'- רוית סבל ושתקת.
י'- יהי זכרך ברוך לעד.
מאת: בן דודך האהוב אותך
שלמה בן שלום".
התפרסם בעיתון "מעריב",
בתאריך:
כ"ז בטבת תש"ל (5.1.1970).
